היום השביעי, יום חמישי – 2.4.2015

היום אנחנו עם המשפחה המקומית והולכים על סיור טבע – נוסעים ל-Point Lobos ודרך 17 המייל אליה המקומיים טרם הספיקו להגיע.

כתמיד מתחילים בארוחת בוקר משותפת ונהדרת ומשם נוסעים לפוינט לובוס.

אנחנו מגיעים לשמורה לאחר נסיעה לא ארוכה ומחכים מעט בתור כדי להיכנס עם הרכב.

מגרש החניה הראשי מלא ואנו ממשיכים לאורך הכביש העוקב אחר החוף. מוצאים חניה ויורדים לשאוף אוויר ים ולהתחיל להתרשם ממה שיש לשמורה להציע.

לאחר מספר דקות אנחנו ממשיכים לסוע ועושים עיקוף שמביא אותנו חזרה למגרש החניה הראשון שם בדיוק מתפנה לנו מקום חניה. 🙂

יוצאים למסלול קליל ויפהפה לאורך החוף ((Cyprus Cove Trail אותו אנחנו עושים בנחת ובהנאה רבה.

חוזרים למכונית ויוצאים מהשמורה לכיוון דרך 17 המייל.

מגיעים לדרך 17 המייל ונוסעים לאורכה (עלות של 10$) המקום נחמד אך ללא אפקט ואוו והחוף בו כלבי הים נמצאים סגור לעונה (לפי השילוט נפתח רק ביוני).

מסיימים את הנסיעה בדרך הנופית ומחליטים למצוא מסעדה נחמדה שתעמוד בקריטריון של שמירת כשרות בסיסית. התיעצות קלה עם האינטרנט מובילה  אותנו לנסיעה קצרה למרכז מסחרי בו יש סניף של Chipotle.

המקום נחמד, הארוחה מזינה וטעימה (מזל שהמקומיים המליצו לקחת מידת חריפות של Mild) וכולנו יוצאים מרוצים.

חוזרים בנסיעה משעשעת לפאלו אלטו – מלמדים משחקים אחד את השני, מדברים וצוחקים. הנסיעה עוברת במהירות ואנחנו בחזרה בבית של המשפחה – מורידים את המקומיים וממשיכים למלון לשנת צהריים.

אחה״צ נוסעים לעשות קניות בחנות של Target  – התנסות ראשונה וחיובית לאחיינית. יוצאים ברכוש גדול ובדרך חזרה עוברים ב- WholeFoods כדי להביא לחם לארוחת ערב וכמובן שקונים עוד דברים מכל טוב ארה״ב.

בהמשך מורידים את סבא אצל המקומיים וממשיכים לסניף אחר של Whole Foods ומבקרים גם ב-Trader Joe’s כדי להשלים קניות של מאפים ולהביא לדודה סוכריות ספציפיות. מסתבר שהיינו בסניף הלא נכון ולכן לא מצאנו א הרוגלך המבוקשים, אך הסוכריות בידינו!

ארוחת ערב נהדרת אצל המקומיים והתחלת ההתרגשות לקראת מחר (היום האחרון שלנו בפאלו-אלטו וליל הסדר).

תמונות מהיום:

IMG_0891

IMG_0885

IMG_0970

IMG_0998

IMG_0989

IMG_1023

IMG_1026

IMG_1032

IMG_1035

IMG_1051

IMG_1054

IMG_1062

IMG_1064

IMG_1046

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/17039260647/in/dateposted-public/

IMG_1095

IMG_1097

IMG_1098

IMG_1103

IMG_1106

IMG_0886

 

היום השישי, יום רביעי – 1.4

היום החלטנו שננסה להגיע ל-Muir Woods אבל קודם כל ארוחת בוקר עם המשפחה. 🙂

אחרי ארוחה מצוינת יצאנו לכיוון של עצי הרדווד כשבדרך אנחנו עוברים ועוצרים מיד אחרי גשר שער הזהב לצילומים המתבקשים.

היום יפה מאוד ויש רוח קרירה כך שלא חם בחוץ.

לאחר נסיעה נוספת (הכל בהדרכת גוגל מפס בסלולארי שלי) ומפותלת עם נופים יפים, לדעתי, כנהגת, הדרך מרשימה הרבה יותר ממספר רב של קטעים בחלק של Hwy1 הנמצא דרומית לסן פרנסיסקו. נוסעים בין ירוק מהמם לים כחול, כחול.

בסוף הנסיעה מגיעים לכניסה לשמורה ומגלים שאין מקומות חניה (רואים אנשים חונים הרבה לפני הכניסה בשולי הכביש). לאחר הרהור של כמה דקות מתקבלת החלטה לוותר – כולנו התרשמנו מסוג העצים הזה בביקורים קודמים בארה"ב (סבא אםילו ביקר בשמורה הזו ב-2009) ומחליטים לוותר ולהמשיך ביום שלנו.

 

אנחנו חוזרים עד ל-Sausalito ומוצאים בית קפה של Starbucks בו אנו עוצרים לזמן ארוך יחסית וגם אוכלים  בראנץ׳, משוחחים על החיים ומטעינים את הטלפונים (הטענה אלחוטית על גבי השולחן המסופקת כקידום מכירות/שיתוף פעולה עסקי בין Starbucks ו-Duracell).

לאחר ההפסקה המצוינת אנחנו ממשיכים לכיוון סן פרנסיסקו ושמים פעמינו ל-California Academy Of Science בגולדן גייט פארק. ההגעה כוללת מעט התברברות וסיבוב נוסף ממש ליד הכניסה מכיוון שפספסנו את הכניסה לחניה אבל בסוף אנחנו מגיעים.

עלות הכניסה היא $34.99 למבוגר ו-$29.99 לצעיר ופנסיונר. אנחנו נכנסים ומיד בודקים את תערוכת הלוויתנים שמפורסמת בכניסה – לצערנו היא נפתחת רק מחר. 🙁 לא נורא אנחנו עולים לגג החי ומתרשמים גם מהתצפית לחלק הזה של הפארק ולמוזיאון דה-יונג.

לאחר הכמה דקות על הגג אנחנו ויורדים חזרה למטה והולכים לתצוגה של יערות הגשם והפרפרים – התצוגה מלאה אנשים אך אין הרגשה של צפיפות. אנו עושים את דרכנו למעלה במסגרת התצוגה תוך כדי עצירה לצילומים של הפרפרים והיצורים השונים המוצגים בתוך כלובים מיוחדים.

בסיום התצוגה אנחנו לוקחים את המעלית לקומת ׳המרתף׳ שם יש אקווריום מרשים שמראה את ׳הנהר׳ של יערות הגשם מלמטה. הכל מעניין מאוד ואפשר לבלות שעות בכל חלק של התצוגה.

אנחנו יוצאים ממתחם יער הגשם ומחליטים שאנחנו עייפים ואין משהו נוסף שמסקרן או מושך אותנו במיוחד אז נצא לכיוון ׳הבית׳.

משלמים בחניה ומצליחים לצאת (מעט מסובך) ואז ניתקלים בסגירת כביש מה שמוביל אותנו לעוד סיבוב קטן בסן-פרנסיסקו לפני שאנחנו מצליחים לצאת ולעלות על הכביש המהיר בחזרה.

אנחנו מגיעים למלון קצת נחים והולכים לארוחת הערב הקבועה אצל המשפחה.

הנה תמונות מהיום (הקרדיט על התמונות מ-California Acdemy of Sciences שייך לאחיינית):

IMG_0818

IMG_0758

IMG_0769

IMG_0775

IMG_0782

IMG_0788

IMG_0757

IMG_0831

IMG_0852

 

IMG_0817

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/17212583322/in/dateposted-public/

IMG_0869

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/17026584260/in/dateposted-public/

היום השני – 28.3.2015

(פורסם לראשונה בפורום צפון אמריקה באתר למטייל – פורום הבית שלי 😉 )

כתוצאה מהג׳ט לג כולנו קמנו מוקדם יחסית והתארגנו לקראת היום הראשון שלנו בלוס אנג׳לס.
ארוחת הבוקר במלון הייתה נהדרת – קורנפלקסים, בייגלס, מאפינס, פירות (בננות, קלמנטינות   ותפוחי עץ) , קפה/תה ומיצים ואווירה נעימה ודי אינטימית. המלון אפילו נותן שקיות נייר חומות למי שרוצה לארוז לו משהו להמשך היום ויש אפשרות לקחת את ארוחת הבוקר לחדר.
מכיוון שהשעה הייתה מוקדמת יחסית החלטנו לסוע לוולמרט סופר סנטר הקרוב כדי להצטייד.
הנסיעה לקחה כ-20 דקות בתנועה רגועה (יש יתרון לנסיעה בכבישים של לוס אנג׳לס מוקדם יחסית בשבת בבוקר).
ה-gps כיוון אותנו נאמנה והגענו לחנות שהייתה מאוד נעימה. כבר בכניסה הצטיידנו בשקדים (בשביל סבא), אריזות של פירות חתוכים וגזרים גמדיים (בשביל האחיינית). בנוסף הצטיידנו בשתיה קלה, חטיפים לא בריאים, כל מה שצריך כדי להכין כוס קפה נמס נורמלי ואפילו הספקנו למלא חלק מרשימת הבקשות מהארץ (גרבי ספורט של היינס, טי-שירטים וכו׳). האחיינית התחילה גם את קניית המתנות לחברות במוצרי קוסמטיקה קטנים ושווים.
לאחר כשעה יצאנו מוולמרט עם שלל יפה כולל צידנית ׳חד פעמית׳ שמצאנו ליד הקופה ועלתה $2.77 + מס.
  עם היציאה מוולמרט הכנסנו לנווטן שלנו את הכתובת של מרכז המדעים של קליפורניה. הנסיעה הייתה רגועה ולמעט מעקף ממש ליד המרכז (כולל הכוונה משטרתית) עברה בקלות. אני עדיין לומדת את הרכב אבל כולם נהנים מהמרחב הפנימי שהוא מציע ל-3 אנשים.
כבר בכניסה לחניה של מרכז המדע היו שלטים מאירי עיניים שהודיעו שאזלו הכרטיסים לתערוכה של מגילות ים המלח וכשהיגענו לקופות היו שלטים שגם ה-imax מלא. מכיוון שהסרט היה על ירושלים החלטנו שאנחנו יכולים לוותר על החוויה וקנינו כרטיסים לראות את מעבורת החלל Endeavor שמראש הייתה מטרת ביקורנו. קנינו כרטיסים ב-$6  לאדם ונכנסנו למרכז. המקום מרווח ומואר – ממש אמריקה.
לאחר ביקור קצר בשירותים אצנו רצנו לתצוגה של מעבורת החלל שכן הכרטיסים הם לזמן כניסה ספציפי. התערוכה עצמה מאוד נחמדה – מלבד מידע כללי על תוכנית החלל רואים את מרכז השליטה כולל סרטים ואודיו ממשימה אמיתית, את גלגלי המעבורת וכו'. יש גם סימולטור אליו שוכנעו סבא והאחיינית להיכנס ($8 לאדם) ונהנו מאוד. לאחר מעבר בתערוכה יורדים במדרגות ויוצאים מהבניין של מרכז המדע לבניין אחר בו 'מאוחסנת' המעבורת. גם פה, מלבד המעבורת עצמה יש מוצגים רבים ושונים כולל פוסטרים של כל משימה שהמעבורת השתתפה בה לפני פרישתה, סרט המתעד את המבצע של העברת המעבורת משדה"ת בלוס אנג'לס למקום משכנה הנוכחי ועוד, ועוד.
בסה"כ כולנו מאוד נהננו ומצאנו כל אחד את נקודות העניין שדיברו אליו.
ביציאה קצת התבלבלנו אז עברנו בעוד איזה תערוכה קטנה עם הדגמות של הכוחות שפועלים על יצורים חיים בנהרות (סחף של אדמה, זרמים וכו'). החלק הזה מיועד להתנסות עצמית ומתאים יותר למשפחות עם ילדים.
מצאנו את דרכנו מחוץ לקומפלקס ואחרי בדיקת עייפות החלטנו להמשיך ישירות לשוק האיכרים ולמרכז הקניות של The Grove.
אנחנו עדיין בשלבי הכרת הנווטן ולכן היה מעט בלבול בדרך אך תוך זמן די קצר הגענו לחניה של The Grove שצמוד גם לשוק האיכרים. לאחר בדיקה נוספת הוחלט שנוותר על שוק האיכרים ונעצור לארוחת צהריים וקניות בלי הסתובבויות נוספות.
הלכנו מיד ל-Cheesecake Factory ו'הזמנו' מקום – קיבלנו איתורית וזמן של כ-45 דקות עד שיתפנה שולחן עבורנו. ניצלנו את הזמן ביעילות וחצינו את הרחוב לחנות של אפל שם ביצענו רכישות שתוכננו ותוקצבו עוד מהארץ.
העייפות התחילה לתת את אותותיה והתיישבנו בעמדת ההמתנה של ה-Cheesecake. האחיינית קיבלה רשות לצאת להסתובב ל-10 דקות בלבד מפני שראתה אנשים מסתובבים עם שקיות של של Forever21 ורצתה לבדוק מהיכן הם מגיעים.
כמובן שאיך שהתחלנו לדאוג לה והאיתורית השמיעה קולה (והבהבה אורותיה) האחיינית חזרה ועלינו למעלה למסעדה.
השירות היה נהדר, האוכל היה בסדר – ובסיום הארוחה לקחנו 3 עוגות למלון (אחת גבינה + 2 שוקולד). שהינו עוד מעט בקניון כדי לאפשר לאחיינית לעשות קניות וחזרנו למלון.
הערב היה ערב שקט במלון כולל הפעלת הסימים שהוזמנו מבעוד מועד והזמנת פיצה מדומינו'ס.
הלכנו לישון עייפים ודי מרוצים.
תמונות מהיום:

IMG_0860

IMG_0903

IMG_0858

IMG_0873

IMG_0901

IMG_0001

רקע והיום הראשון (שכל כולו טיסות) – 27.3.2015

(פורסם לראשונה בפורום ׳צפון אמריקה׳ באתר למטייל)

נפצח במידע חיוני: מי בנוסעים ומה היו השיקולים מאחורי התכנון.

הנוסעים:
סבא בן אוטוטו 81 שאוהב מכוניות ישנות, מעט היסטוריה צבאית ולטייל ברכב, בת/דודה בת 40 שחולה על ארה״ב ומתעניינת בעיקר בקולנוע, טלוויזיה ותרבות אמריקאית ונכדה/אחיינית בת 15 שמתעניינת בכוכבי בידור, אופנה, שופינג (3x) ונופים.

מה עמד מאחורי התכנון?

הגורם בראשון הוא ביקור משפחה – אח שלי נמצא ברילוקיישן בפאלו אלטו וזו הזדמנות מצוינת לבקר שוב בארה״ב. הגורם השני שהשפיע על התכנון היה תחומי העניין השונים ומה ראינו בביקורים קודמים בארה״ב מה עדיין לא. הגורם השלישי הוא הזמן הקצר בו רצינו להספיק כמה שיותר תוך התחשבות במיגבלות הגיל והכושר.

בשל אילוצים משפחתיים חיוביים (חתונה) ידענו מראש שהיום של הטיסות יהיה יום קשה במיוחד.

יצאנו כבר אחה״צ (של ה-26.3) לירושלים לביקור משפחתי שלאחריו החתונה. מירושלים (לאחר איסוף האחיינית) נסענו למודיעין משם הוקפצנו (ע״י אח נוסף) לנתב״ג.

מכיוון שהטיסה שלנו הייתה ב-27.3 בשבע בבוקר הרי שהגענו לנתב״ג מעט לפני 2 בבוקר אבל עם המעבר לשעון קיץ הפסדנו/הרווחנו שעה.

התחלנו את תהליך הצ׳ק אין ב-4:00 כמתבקש (צ׳ק אין מהבית נעשה 24 שעות לפני הטיסה). היו לנו עיכובים מעיכובים שונים כולל צורך שלי להאריך את תוקף התעודה הביומטרית כך שסיימנו את כל התהליך והגענו לשטחי הדיוטי-פרי רק בשעה 5:30 לערך.

הטיסה למדריד יצאה בזמן ונחתה בזמן (5:30 שעות) אבל הייתה מאוד לא נוחה – איירבוס 319 עם מעט מאוד מקום לרגליים וארוחת בוקר (כשרה) כמעט לא אכילה (אומלט ספוגי, רטוב ומלוח יתר על המידה).

במדריד נחתנו בזמן והחלפנו מטוס באותו טרמינל 4S – הטרמינל מאוד יפה , חדש ומעוצב אבל העובדים לא ממש מדברים אנגלית שוטפת מה שהאריך מעט את הבידוק הבטחוני. הגענו לשער שלנו בדיוק בזמן לבורדינג (מרווח של שעה ו-20 בין נחיתה להמראה).

הטיסה ממדריד לשיקגו הייתה ממש בסדר גם אם ארוכה (9:30 שעות) – איירבוס 330, מקום לרגלים, מסכים אישיים עם אופציות בידור שונות, כולל חיבורי usb. הארוחה (כשרה) הייתה בסדר והארוחה השנייה גם היא הייתה בסדר. בסה״כ הטיסה עברה בשלום למרות שהיו תלונות גם מהאחיינית וגם מהאבא על אורך הטיסה. כולנו הצלחנו לישון מעט במהלך טיסה זו.

הגענו לשיקגו בזמן, התארגנו בלי לחץ (חוץ מהלחץ הרגיל של למצוא דרכונים ואיפה הטופס שמילאנו בטיסה?????? :-)) ועמדנו כחצי שעה בתור להגירה. פקידת ההגירה הייתה מאוד נחמדה וחייכנית וקיבלנו חותמות ללא כל בעיה. אבא אפילו לא היה צריך לתת טביעות אצבעות. לאחר ההגירה עברנו לקבל את המזוודות שכבר חיכו לנו על המסוע והמשכנו הלאה למכס.

עברנו את המכס בקלות והמשכנו לקונקשיין של one world/american בהמשך המסדרון. שם כבר לא היה תור ותוך 3 דקות הפקדנו מחדש את המזוודות וקיבלו בורדינג פאס חדשים. אחרי דקה הפקיד גם קרא לנו חזרה כדי לדאוג שנשב ביחד.

עלינו על ה-airTrain וירדנו בתחנה הבאה – טרמינל 3. מכיוון שהטרמינל גדול ביקשנו הכוונה מאחד העובדים שהפנה אותנו לתור הבידוק הבטחוני. עמדנו בתור כרבע שעה וכשהגענו לסופו הסתבר שמכיוון שהייתה לנו הערה של TSA PRECHEKED על הבורדינג פאס יכולנו ללכת לתור אחר קצר יותר. בכל מקרה מכיוון שהייתה לנו את ההערה הזו יכולנו לא להוריד נעליים ולעבור בשער שיקוף פחות פולשני (ממש כמו בכניסה לקניונים אצלנו).

הגענו קרוב לשער שלנו ונותרו לנו כשעתיים לפני הטיסה אז החלטנו להתחזק בעזרת Starbucks – כל אחד עם המשקה המועדף עליו ומאפין בננה ואגוזי מלך לכל אחד מכיוון שאין אוכל בטיסות פנימיות אלא בתשלום. כמובן שכשהתקרבנו יותר לשער מצאנו ממש מולו Starbucks גדול יותר עם מקומות ישיבה.

עלינו על המטוס בזמן ובלי שום בעיה ועיכוב והמראנו בזמן לכיוון לוס אנג׳לס. הטיסה לוקחת כ-4:30 שעות ועברה בשלום אף שבדרך שאלו אם יש רופא או פרמדיק על המטוס. נחתנו אפילו מעט לפני הזמן בלוס אנג׳לס, חיכינו מעט למזוודות ויצאנו כדי לקחת את השאטל לחברת ההשכרה (אלאמו דרך אופרן). עברו די הרבה שאטלים אחרים לפני שהשאטל המשותף לאלאמו ונשיונל הגיע (האוטובוס דווקא בצבע כחול מה שדי הפתיע אותי). לאחר כ-10 דקות נסיעה (הלחץ התחבורתי ב-LAX לא פוחת גם בעשר בלילה ביום שישי) הגענו למשרדים של אלאמו שם תהליך איסוף הרכב ורישום הנהג הנוסף לקח (כולל תור) כ-10 דקות.

בחרנו את הרכב שלנו (שברולט קפטיבה) והתחלנו לנווט למלון בעזרת מפות גוגל מודפסות. תוך 2 דקות התבלבלנו בגלל עיקוף וניסינו לנווט בעזרת מכשיר ה-gps שהבאנו מארץ שבדיוק נגמרה לו הבטריה. עצרנו ברחוב צדדי ודי נטוש והצלחתי לצוד את כבל ההטענה לאוטו של ה-GPS וכך יכולנו לחזור ולנווט בשלום למלון.

הגענו למלון בסביבות חצות. עברנו תהליך רישום קצר, הכנסנו את האוטו לחניה ועלינו לחדר שלנו. עוד קצת שתיה (קפה אמריקאי בלי כלום) והרגעות והלכנו לישון לאחר ששלחנו הודעה שהגענו ליעדנו למשפחה המורחבת.

והנה מספר תמונות מהיום – מן הסתם שדות תעופה ומטוסים:

IMG_0843

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/16981908257/in/dateposted-public/

IMG_0851

החיים בין טיול לטיול

אז מאז הפוסט האחרון שתעד התלבטות בנוגע לתכנון טיול משפחתי במרץ/אפריל 2015 הספיקו לעבור הרבה מים אפילו בירקון. ;-(

בינתיים הספקתי לבצע את הטיול ההוא (שהיה מאתגר אך גם מתגמל), לעשות עוד קפיצה של 8 ימים לניו-יורק ולקנות כרטיס טיסה לחופשה הבאה, גם היא בניו-יורק.
עכשיו נותרה ההתלבטות – מה מסכמים קודם? אכן, קשים חיי חוג הסילון. 😀

נראה לי שלמען הסדר הטוב עדיף לנקות שולחן ולהתחיל להעלות את סיכום הטיול המשפחתי מאביב 2015.
אשתדל מאוד להעלות פוסט (בדר"כ יום טיול) לפחות פעם בשבוע מעתה ואילך.

מעט תמונות בשביל הנשמה:

IMG_0818

IMG_0956

IMG_0634

ההתלבטות הקלאסית – איך להספיק הכל כולל לנשום?

אוקי, אז את היום הראשון והיום השני כיסינו ופה מגיעים לאחת ההתלבטויות הראשונות והגדולות ביותר שיהיו בתכנון הטיול הזה. מדובר בימים השלישי והרביעי שעבורנו יפלו על יום ראשון ויום שני בשבוע בהתאמה.

הגורם הגדול ביותר בזה שקיימת בכלל התלבטות הוא הרצון להיות בהקלטה של תוכנית, רצוי התוכנית של אלן ביום שני אחה"צ.

אם נצליח להשיג כרטיסים להקלטה (עניין לא פשוט בכלל) הרי שההקלטה עצה מתחילה בסביבות השעה 14:00 (כניסת קהל) ומסתיימת בסביבות השעה 18:00. ניתן אולי לעשות משהו בבוקר אבל גם זה תלוי בכך שלא נקבל כרטיסי stand-by המחייבים הרשמה בבוקר והגעה מוקדמת יותר להקלטה עצמה.

מכיוון שאלן מקליטה באולפי וורנר ברודרס פתרון פשוט הוא לעשות את סיור האולפנים ביום שני בבוקר שגם כך עדיף עלינו מפני שאז האולפנים עובדים ויש סיכוי גבוה יותר לראות סלבריטי בעת הסיור עצמו ולא רק סטים שוממים. 🙂

גורמים נוספים בהם יש להתחשב בעת התכנון – יום ראשון הוא יום מומלץ לסיור חופים בלוס אנג'לס ובעיקר סיור בתעלות של Venice ובמזח הכולל פארק שעשועים בסנטה מוניקה; שירה עוד לא היתה בסולבנג ויש שם גם מוזיאון אופנועים עתיקים שיכול להיות מעניין לסבא; הנסיעה על Mulholland Drive מומלצת בשעות היום וביום ראשון תהיה בכביש העקלקל והנופי הזה פחות תנועה (אני מקווה); אני מעוניינת לעבור במליבו ולעצור בשתי חנויות שאליהן מגיעים הרבה שחקנים מפורסמים.

בנוסף הוחלט לשים דגש על אפשרויות מנוחה והתאוששות למבוגר שבחבורה.

אז לאחר התחבטות של כחודש התקבלה החלטה לסדר דבר ראשון את הדברים ש׳חייבים׳ לעשות או לראות. זה עזר לי מאוד להתחיל ממש לתכנן את הימים הראשונים ואני מקווה שיעזור לי גם בהמשך התכנון.

האם גם לכם הייתה הארה בעת תכנון טיול?

 

תכנון הימים הראשונים

אז כפי שציינתי בפוסט הקודם אני מתחילה לתכנן כל יום ויום כשכל הנוסעים מודעים שכל תכנון הוא בסיס לשינויים מכיוון שלא ניתן לדעת מראש איך יהיו מזג האוויר, מצב העייפות, אם מישהו ירגיש לא טוב ואם יהיה אירוע לא צפוי שיגרום לעיכוב ואף ביטול של משהו מתוכנן.

היום הראשון הוא יום קל מאוד לתכנון מפני שכל כולו טיסות ונסיעות. אך אפילו ביום זה יש כמה דברים שיש לשים אליהם לב:

  • הטיסה שלנו יוצאת מהארץ בבוקר שלאחר המעבר לשעון קיץ – האם זה משפיע על השעה בה עלינו להיות בשדה התעופה?
  • האם נהיה במצב לנהוג כשננחת בלוס אנג'לס מאוחר בערב (שעון מקומי, כלומר מוקדם בבוקר המחרת שעון ישראל)?
  • מה לגבי תקשורת – האם לשכור/לרכוש כרטיס סים מהארץ שמאפשר גם גלישה או להזמין סים מקומי שיחכה לנו במלון עם ההגעה?

ומכאן מגיעים לדילמת היום השני – מצד אחד יש רצון להספיק המון ואולי לנצל את הג'ט לג (יקיצה טבעית מוקדמת עד מוקדמת מאוד) לטובת התחלה מוקדמת ומצד שני, ברור שגם אם לא נסבול מאוד מג'ט לג שקרוב לוודאי יגרום לעייפות אחה"צ הרי שעומס החוויות והצורך להסתגל לסביבה חדשה ולשמיעה ודיבור בשפה האנגלית יגרמו גם הם לעייפות ולכן אין לתכנן יותר מדי ליום זה.

כרגע הפשרה של תכנון היום השני נראית כך:
(אולי פתיחת הבוקר בסופר סמוך לשם הצטיידות)

  1. בוקר במצפה גריפית' בעיקר בשביל תצפית על העיר ועל השלט של הוליווד (אם מתעוררים מוקדם אז אפשר לעשות שם פיקניק לארוחת בוקר)
  2. מוזיאון Autry – מוזיאון נחמד ובדר"כ די שקט המוקדש לתרבות מערב ארה"ב כולל אומנויות אינדיאניות ומידע על המערב הפרוע
  3. נסיעה של כחצי שעה לשוק האיכרים של לוס אנג'לס שנמצא ממש צמוד למרכז קניות שנקרא The Grove
  4. הסתובבות ואולי קניות בשוק האיכרים (פירות וירקות) וארוחת צהריים בקניון (Cheesecake Factory) כולל כניסה לחנות הספרים של Barnes & Noble בשביל החוויה ואולי מעט קניות בגדים ב-Ross Dress for Less
  5. חזרה למלון דרך דליקטסן יהודי להצטיידות במטעמים מבית סבא-רבא
  6. שנ"צ במלון או לפחות מנוחה והתאוששות
  7. יציאה בערב לשדירת הכוכבים ואכילת ארוחת ערב ב-Hard Rock Cafe – כל זה במרחק של כמה דקות הליכה מהמלון
  8. ערב במלון מול הטלוויזיה האמריקאית במיטבה

אז כן, גם היום הזה נראה עמוס אך בהתחשב בכך שמדובר בפעילויות לא אינטנסיביות ובמרחק נסיעה של כ-45 ק"מ (27 מייל) במספר מקטעים הוא בסך הכל עומד בקריטריונים של דברים לא מעייפים אך כן לעשות משהו גם ביום שעשוי להיות מושפע מג'ט לג.

תכנון טיול שלושה דורות לארה"ב – ההתחלה

מי בנוסעים:
סבא בן כמעט 81 – תחומי עניין: מכונאות, חקלאות וכלים חקלאיים, מכוניות ישנות, טכנולוגיה ונופים.
דודה בת 40 וקצת – תחומי עניין: תרבות אמריקאית, קולנוע וטלוויזיה, ספרות נשים מודרנית (chick lit), אוכל, עיצוב ונסיעות (בעיקר לארה"ב).
נכדה/אחיינית בת 15 וטיפ-טיפה – תחומי עניין: אנגלית, קולנוע וטלוויזיה, אוכל, קניות (ביגוד, איפור וכו').

כולנו ניסע בחופש פסח הבא לארה"ב ונשלב ביקור אצל בן/אח/דוד ובן זוגו האהוב בפאלו-אלטו.

כתמיד, התכנון התחיל מוקדם ככל האפשר – בערך בדקה בה התקבל אישור הנסיעה של גדעון ואורן לסטנפורד.

אז איך משלבים בין גילאים ותחומים שונים ודומים? על ידי עבודת הכנה קשה. 🙂

ראשית, סגרנו את המסגרת של הטיול מבחינת זמנים (כמובן תוך התחשבות בלוח החופשים של הצעירה בחבורה). ואז נסגרנו על כיוון – נתחיל במערב ונסיים במזרח.

מכיוון שכולנו כבר היינו בארה"ב אנחנו מודעים למרחקים וליריעה הקצרה שמאפשרים לנו שבועיים של חופש ולכן ברור לנו שיעשו ויתורים כואבים במהלך התכנון והדרך.

טיסות כבר הוזמנו (ת"א –> מדריד –> שיקאגו –> לוס אנג'לס + סן-פרנסיסקו –> שיקאגו –> ניוארק + JFK–> מדריד –> תל אביב) במחיר של $1193 לאדם.

והנה התוכנית המאוד כללית (טיוטה מס' 5 😉 ):
27.3 – נחיתה מאוד מאוחרת בלוס אנג'לס
28.3 – לוס אנג'לס
29.3 – לוס אנג'לס/טעימה מהחוף לכיוון צפון + Solvang
30.3 – לוס אנג'לס ונסיעה לגילרוי
31.3 – קניות בגילרוי + הגעה לפאלו אלטו ומפגש משפחתי
1.4 – סן פרנסיסקו
2.4 – סן פרנסיסקו
3.4 – מונטריי/פוינט לובוס והכנות לחג (+אריזות)
4.4 – טיסת בוקר לניוארק
5.4 – ביקור בווסט פוינט ואולי ביקור משפחה בניו-ג'רזי, קניות בג'רזי גארדנס
6.4 – קניות בג'רזי גארדנס + הגעה לעיר ניו-יורק
7.4 – ניו-יורק
8.4 – ניו-יורק
9.4 – ניו-יורק
10.4 – ניו יורק וטיסה בערב חזרה לישראל
11.4 – נחיתה בישראל אחה"צ

ועכשיו נותר לצקת תוכן לכל יום שאינו יום טיסה – ועל כך בפוסט הבא…

ארה"ב 2011 היום השישה-עשר – 14.10

התעוררנו לעוד יום ערפילי וגשום בניו-יורק. נפרדנו מריין ויצאנו מהדירה עם כל התיקים בדרך לתחנת השכרת הרכב הממוקמת ברחוב 40 ומצויה במרחק של כמה דקות הליכה מן הדירה (לכן נבחרה תחנה זו בעת ההזמנה). הגענו בשלום לתחנה אבל אז נתקלנו בתור. המקום מאוד קטן אז אני טיפלתי בניירת ואבא נשאר בחוץ ושמר על התיקים שלנו.

לאחר כחצי שעה סודרה כל הניירת ונותר לנו רק לקבל את הרכב אותו צריכים עובדי חברת ההשכרה להוציא מן המוסך. בינתיים נתקלנו בשני זוגות ישראלי שבדיוק חזרו מטיול שלכת והחזירו את הרכב שלהם.

קיבלנו רכב פשוט עם שליש מיכל דלק ולאחר כמה דקות הצלחתי להשתלב בתנועה (רחוב חד-סיטרי אך מאוד הומה). הפעלנו גם את הג'יפיאסית ואבא ישב מוכן עם ההוראות בעברית אותן רשמתי אתמול. כמובן שלמרות כל ההכנות הסתבכנו ביציאה מניו-יורק כשהג'יפיאסית הייתה בתרדמת ואבא היה ללא משקפי הקריאה שלו כשהגענו למחלף של גשר ג'ורג' וושינגטון מה שאומר שקצת התברברנו ונאלצנו לצאת לאיזה Rest Area כדי לנסות ולראות עם הג'יפיאסית תתעורר. הנה מפה המראה את הסיבוכיות של המחלף:
George-Washington-Bridge

הג'יפיאסית אכן התעוררה אך שכחנו שהעברנו אותה למצב של הולכי רגל אתמול ולכן היה עוד קצת התברברות ועוד קצת לחץ. לאחר הבנת מקור הבעיה ותיקונה הג'יפיאסית לקחה אותנו בקלות לבית של יפתח ונעמי שם התקבלנו בשמחה על ידי יפתח, ליהי ולילך.

העברנו כשעתיים בדיבורים והתעדכנות  ונהננו מאוד. זה היה הביקור הראשון של אבא בבית של יפתח ונעמי והוא באמת נהנה, בין השאר גם מהאפשרות לדבר בעברית עם מישהו שאינו אני. 😀

יצאנו מיפתח והמשפחה ונסענו לכיוון הבית של סטיב וסוזן כשבדרך עצרנו כדי למלא דלק בכמה דולרים כדי שלא ניתקע (הדיל של הרכב כלל מיכל דלק).

האירוח אצל סטיב וסוזן היה נהדר והשיחה קלחה. לאחר כשעה וחצי פרדנו מהם בצער רב מכיוון שעלינו להגיע לשדה"ת, להחזיר את הרכב ולעבור בידוק ביטחוני לפני הטיסה שלנו שיוצאת בשעה 9 בערב. בנוסף אחרי ההתברברות של הבוקר רציתי לקחת מרווח זמנים ממש גדול כדי להימנע מבעיות (כן, הרוחות עדיין סערו :-)).

יצאנו והתחלנו לסוע בכיוון שדה"ת כשבדרך עצרנו בסניף של רשת IHOP (או בשמה המלא International House Of Pencakes). אכלנו ארוחת צהריים מעט מאוחרת (השעה הייתה 3) אך מאוד נעימה ויצאנו חזרה לדרך. בדרך התחיל לרדת גשם זלעפות והיה פקק של כשעה. כשכבר עברנו אותו, ואני התחלתי להילחץ, נתקלנו בעוד פקק ועמדת תשלום אגרה כשבאנו לעלות על הגשר הנוסע לשדה"ת ומהווה קיצור דרך. גם כאן היה עומס תנועה רציני והגשם כל הזמן המשיך כשהמגבים שלנו ממש גרועים.

הגענו סוף-סוף לתחת ההחזרה בשעה 6 בערב לערך כשכבר חשוך ואני בחצי פניקה אך מנסה לשדר רוגע. ההחזרה היתה בסדר למרות שהיה עומס וכל התהליך לא היה מאוד מסודר. הודענו על עניין המגבים וביקשו מאיתנו לחכות כדי לקבל שובר פיצוי להשכרה הבאה. חיכינו כמה דקות תוך בדיקה נוספת שהוצאנו את כל התיקים מהאוטו והחלטנו לוותר על השובר מכיוון שגם כך עלינו עוד לעלות על הרכבת של שדה"ת כדי להגיע לטרמינל שלנו.

הסתדרנו בקלות עם התיקים ברכבת והגענו לעמדת הצ'ק-אין שם דיילת קרקע נחמדה עזרה לנו לעשות צ'ק אין בזריזות וביעילות. אני לא הסתדרתי עם הצ'ק אין בערב הקודם מהדירה בשל אי-הבנה בנוגע לתשלום על המטען (לא היה צורך).

לאחר הצ'ק-אין עמדנו בתור לבידוק הבטחוני שהיה די מייגע ולאחריו הלכנו מרחקים די ארוכים כדי להגיע לשער שלנו. התיישבנו ליד השער כשיש לנו עוד כשעתיים עד הטיסה.

מכיוון שהיינו צמאים קניתי לנו קפה בסטארבקס וכהרגלי הלכתי וקניתי לי גם כמה ספרי קריאה באנגלית לטיסה ולימים הקרובים. איכשהו הצלחנו כמעט לפספס לחלוטין את הקריאה שלנו ל-boarding מכיוון שהיה לנו בורדינג מוקדם בעקבות שידרוג המקומות בטיסה.

בשביל הבורדינג עצמו צריך לעבור ביקורת בטחונית נוספת הנעשית בשער ובנקודה זו נראה שאבא החליף את החגורה החדשה שלו (מ-Ross Dress for Less בלאס-וגאס) בחגורה מעט מרופטת של נוסע אחר.

עלינו למטוס והתחלנו להנות מהשידרוג – שורה רק לשנינו והרבה מקום לרגליים. בנוסף אבא נהנה מקצת בירה. זהו המקטע היחיד בעבורו ניתן היה לרכוש שידרוג וההחלטה להשקיע עוד $80 לאדם הוכיחה עצמה ובגדול! מסקנה נוספת היא שכדאי מאוד להעדיף טיסות היוצאות מארה"ב בשישי בערב – המטוס היה חצי ריק כשמדובר בעונת חגי תשרי העמוסה מאוד בדרך כלל.

הטיסה עברה בסדר בסה"כ כשאני קוראת/מנמנמת/צופה בטלוויזיה ואבא בעיקר עושה סודוקו. כמובן שהקפדתי להקים את שנינו כל כמה זמן כדי ללכת לשירותים ולמנוע קרישי דם הנגרמים מחוסר תנועה.

לצערנו זוג ישראלים עם תינוק/ת החליטה לשדרג לשורה שלפנינו שהייתה ריקה ולמרות מספר פניות מהדיילים נשארו במקום ושיחקו עם הפעוט על רצפת מעבר החירום למרות שהובהר להם שהדבר נוגד את חוקי הבטיחות. אכן, היה ברור שאנחנו בדרך חזרה לארצנו הקטנטונת.

תם ונשלם – עם טעם של עוד עד לפעם הבאה. 🙂