היום השביעי, יום חמישי – 2.4.2015

היום אנחנו עם המשפחה המקומית והולכים על סיור טבע – נוסעים ל-Point Lobos ודרך 17 המייל אליה המקומיים טרם הספיקו להגיע.

כתמיד מתחילים בארוחת בוקר משותפת ונהדרת ומשם נוסעים לפוינט לובוס.

אנחנו מגיעים לשמורה לאחר נסיעה לא ארוכה ומחכים מעט בתור כדי להיכנס עם הרכב.

מגרש החניה הראשי מלא ואנו ממשיכים לאורך הכביש העוקב אחר החוף. מוצאים חניה ויורדים לשאוף אוויר ים ולהתחיל להתרשם ממה שיש לשמורה להציע.

לאחר מספר דקות אנחנו ממשיכים לסוע ועושים עיקוף שמביא אותנו חזרה למגרש החניה הראשון שם בדיוק מתפנה לנו מקום חניה. 🙂

יוצאים למסלול קליל ויפהפה לאורך החוף ((Cyprus Cove Trail אותו אנחנו עושים בנחת ובהנאה רבה.

חוזרים למכונית ויוצאים מהשמורה לכיוון דרך 17 המייל.

מגיעים לדרך 17 המייל ונוסעים לאורכה (עלות של 10$) המקום נחמד אך ללא אפקט ואוו והחוף בו כלבי הים נמצאים סגור לעונה (לפי השילוט נפתח רק ביוני).

מסיימים את הנסיעה בדרך הנופית ומחליטים למצוא מסעדה נחמדה שתעמוד בקריטריון של שמירת כשרות בסיסית. התיעצות קלה עם האינטרנט מובילה  אותנו לנסיעה קצרה למרכז מסחרי בו יש סניף של Chipotle.

המקום נחמד, הארוחה מזינה וטעימה (מזל שהמקומיים המליצו לקחת מידת חריפות של Mild) וכולנו יוצאים מרוצים.

חוזרים בנסיעה משעשעת לפאלו אלטו – מלמדים משחקים אחד את השני, מדברים וצוחקים. הנסיעה עוברת במהירות ואנחנו בחזרה בבית של המשפחה – מורידים את המקומיים וממשיכים למלון לשנת צהריים.

אחה״צ נוסעים לעשות קניות בחנות של Target  – התנסות ראשונה וחיובית לאחיינית. יוצאים ברכוש גדול ובדרך חזרה עוברים ב- WholeFoods כדי להביא לחם לארוחת ערב וכמובן שקונים עוד דברים מכל טוב ארה״ב.

בהמשך מורידים את סבא אצל המקומיים וממשיכים לסניף אחר של Whole Foods ומבקרים גם ב-Trader Joe’s כדי להשלים קניות של מאפים ולהביא לדודה סוכריות ספציפיות. מסתבר שהיינו בסניף הלא נכון ולכן לא מצאנו א הרוגלך המבוקשים, אך הסוכריות בידינו!

ארוחת ערב נהדרת אצל המקומיים והתחלת ההתרגשות לקראת מחר (היום האחרון שלנו בפאלו-אלטו וליל הסדר).

תמונות מהיום:

IMG_0891

IMG_0885

IMG_0970

IMG_0998

IMG_0989

IMG_1023

IMG_1026

IMG_1032

IMG_1035

IMG_1051

IMG_1054

IMG_1062

IMG_1064

IMG_1046

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/17039260647/in/dateposted-public/

IMG_1095

IMG_1097

IMG_1098

IMG_1103

IMG_1106

IMG_0886

 

היום השישי, יום רביעי – 1.4

היום החלטנו שננסה להגיע ל-Muir Woods אבל קודם כל ארוחת בוקר עם המשפחה. 🙂

אחרי ארוחה מצוינת יצאנו לכיוון של עצי הרדווד כשבדרך אנחנו עוברים ועוצרים מיד אחרי גשר שער הזהב לצילומים המתבקשים.

היום יפה מאוד ויש רוח קרירה כך שלא חם בחוץ.

לאחר נסיעה נוספת (הכל בהדרכת גוגל מפס בסלולארי שלי) ומפותלת עם נופים יפים, לדעתי, כנהגת, הדרך מרשימה הרבה יותר ממספר רב של קטעים בחלק של Hwy1 הנמצא דרומית לסן פרנסיסקו. נוסעים בין ירוק מהמם לים כחול, כחול.

בסוף הנסיעה מגיעים לכניסה לשמורה ומגלים שאין מקומות חניה (רואים אנשים חונים הרבה לפני הכניסה בשולי הכביש). לאחר הרהור של כמה דקות מתקבלת החלטה לוותר – כולנו התרשמנו מסוג העצים הזה בביקורים קודמים בארה"ב (סבא אםילו ביקר בשמורה הזו ב-2009) ומחליטים לוותר ולהמשיך ביום שלנו.

 

אנחנו חוזרים עד ל-Sausalito ומוצאים בית קפה של Starbucks בו אנו עוצרים לזמן ארוך יחסית וגם אוכלים  בראנץ׳, משוחחים על החיים ומטעינים את הטלפונים (הטענה אלחוטית על גבי השולחן המסופקת כקידום מכירות/שיתוף פעולה עסקי בין Starbucks ו-Duracell).

לאחר ההפסקה המצוינת אנחנו ממשיכים לכיוון סן פרנסיסקו ושמים פעמינו ל-California Academy Of Science בגולדן גייט פארק. ההגעה כוללת מעט התברברות וסיבוב נוסף ממש ליד הכניסה מכיוון שפספסנו את הכניסה לחניה אבל בסוף אנחנו מגיעים.

עלות הכניסה היא $34.99 למבוגר ו-$29.99 לצעיר ופנסיונר. אנחנו נכנסים ומיד בודקים את תערוכת הלוויתנים שמפורסמת בכניסה – לצערנו היא נפתחת רק מחר. 🙁 לא נורא אנחנו עולים לגג החי ומתרשמים גם מהתצפית לחלק הזה של הפארק ולמוזיאון דה-יונג.

לאחר הכמה דקות על הגג אנחנו ויורדים חזרה למטה והולכים לתצוגה של יערות הגשם והפרפרים – התצוגה מלאה אנשים אך אין הרגשה של צפיפות. אנו עושים את דרכנו למעלה במסגרת התצוגה תוך כדי עצירה לצילומים של הפרפרים והיצורים השונים המוצגים בתוך כלובים מיוחדים.

בסיום התצוגה אנחנו לוקחים את המעלית לקומת ׳המרתף׳ שם יש אקווריום מרשים שמראה את ׳הנהר׳ של יערות הגשם מלמטה. הכל מעניין מאוד ואפשר לבלות שעות בכל חלק של התצוגה.

אנחנו יוצאים ממתחם יער הגשם ומחליטים שאנחנו עייפים ואין משהו נוסף שמסקרן או מושך אותנו במיוחד אז נצא לכיוון ׳הבית׳.

משלמים בחניה ומצליחים לצאת (מעט מסובך) ואז ניתקלים בסגירת כביש מה שמוביל אותנו לעוד סיבוב קטן בסן-פרנסיסקו לפני שאנחנו מצליחים לצאת ולעלות על הכביש המהיר בחזרה.

אנחנו מגיעים למלון קצת נחים והולכים לארוחת הערב הקבועה אצל המשפחה.

הנה תמונות מהיום (הקרדיט על התמונות מ-California Acdemy of Sciences שייך לאחיינית):

IMG_0818

IMG_0758

IMG_0769

IMG_0775

IMG_0782

IMG_0788

IMG_0757

IMG_0831

IMG_0852

 

IMG_0817

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/17212583322/in/dateposted-public/

IMG_0869

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/17026584260/in/dateposted-public/

היום החמישי, יום שלישי – 31.3

היום מתוכנן להיות יום קל יותר כדי לתת לנו זמן להתאושש אחרי אתמול.

התעוררנו בשעה סבירה ובעודי מתארגנת שלחתי את סבא והאחיינית להביא ארוחת בוקר לחדר מכיוון שהארוחה מסתיימת בשעה 9:30.

השליחים חזרו עם מיני מאפינים לא מעוררי תיאבון וכמה פירות שראו ימים טובים יותר. באותה עת קיבלנו הודעת וואטסאפ שהזמינה אותנו לארוחת בוקר אצל האח ובן זוגו. מיד קפצנו על ההזדמנות ונסענו (5 דקות) לביתם לארוחת בוקר מצוינת.

לאחר סיור בבית באור יום וארוחה נעימה וממושכת יצאנו לביקור באוניברסיטה של סטנפורד – מוקד המשיכה הגדול של פאלו אלטו.

עלינו למגדל התצפית והמשכנו לסיור מונחה בחלק קטן מהקמפוס (הענק) שהונחה ע״י המקומיים שבחבורה. במסגרת הסיור נכנסו גם לחנות הממוקמת במרכז הסטונדטים שם האחיינית רכשה טי שירט של סטנפורד ב-8$ (תוך שימוש בהנחת הסגל של הדוד).

עשינו את הדרך חזרה למכונית (האחיינית רוצה ללמוד בסטנפורד כשתהיה גדולה) ונסענו למרכז העיר פאלו אלטו, כלומר University Avenue שהיא הציר המרכזי של העיר.

החניה במגרשים הציבוריים של פאלו אלטו היא בחינם לשעתיים לתושבי המקום ולאורחים (האח סידר לנו תג אורח שנתלה מהמראה של הרכב לאורך כל ביקורנו).

יצאנו מהמכונית והלכנו לאורך הרחוב כשאנו מנסים להחליט על מקום לארוחת צהריים בהתחשב בידע המקומי ובהעדפות של כולם.

הפור נפל והלכנו ל-Palo Alto Creamery Downtown (כתובת מדויקת 595 Emerson St פאלו אלטו). זהו דיינר בסגנון ישן עם אוכל אמריקאי טיפוסי. לא נפלנו מהרגליים אבל המקום בסה״כ נעים ונקי והחברה הייתה מצויינת.

החזרנו את המקומיים לביתם וחזרנו למלון למנוחת צהריים אחרי מילוי דלק זריז.

מכיוון שאני והאחיינית לא הצלחנו להירדם החלטנו לקפוץ לחנות של AT&T הסמוכה למלון ולטפל בעניין הגלישה שלא עבדה לנו.

החנות נחמדה וקיבלנו טיפול מצוין, לצערנו לא הצליחו להפעיל את האינטרנט אצל האחיינית (טלפון Flex חדש שאולי היה נעול ע״י פלאפון) אבל לפחות לי יש אינטרנט ואין לי בעיה לחלוק אותו.

חזרנו למלון אספנו את סבא שהצליח לנוח מעט ויצאנו לעשות שופינג ב-Great Mall, Milipitas.

מדובר במרחק של כחצי שעה נסיעה בהדרכה מוצלחת של גוגל מפס עם האינטרנט בטלפון שלי.

ללא תכנון מוקדם הגענו בדיוק לכניסה המתאימה לנו – מול האאוטלט של Vans. 🙂

לאחר קניות מוצלחות מאוד (אאוטלט של אברקרומבי, vans ומתנות קטנות לחברות של האחיינית ב-Bath and Body Works) האחיינית שמעה לעצה של המקומיים ונכנסה לחנות של יוניקלו (Uniqlo) כדי לקנות מעיל לקראת השהות בניו-יורק בהמשך, שם אנחנו יודעים שקר יותר.

לאחר הקניות הגענו לדודים לארוחת ערב נחמדה מאוד ופרשנו ללילה נוסף במלון הבית שלנו.

IMG_0803

IMG_0723

IMG_0733

IMG_0722

IMG_0738

IMG_0811

IMG_0810

IMG_0814

IMG_0741

היום הרביעי, יום שני – 30.3

היום קמנו בשעה סבירה, התארגנו והורדנו את המזוודות והתיקים למכונית וישבנו לאכול ארוחת בוקר אחרונה בלוס אנג׳לס.

לאחר צ׳ק אאוט מהיר וידידותי יצאנו לכיוון הסיור באולפנים של וורנר ברודרס. מכיוון שהדפסתי מראש קופוני הנחה לא יכולנו להזמין שעת סיור באינטרנט אבל אם אין קופונים מומלץ ביותר כן להזמין מראש.

הכתובת של הסיור אינה מדויקת ולכן הייתה התברברות קלה – החניה למעשה ממוקמת מול
3415 Warner Boulevard, Burbank, CA

נכנסנו למרכז המבקרים (יש בדיקה בטחונית הכוללת בדיקת תיקים ומעבר דרך ׳משקוף׳ שיקוף) ורכשנו כרטיסים ב- $49 לאדם לסיור הקרוב של השעה 9:15 בבוקר. בינתיים הייתה לנו כמעט רבע שעה לחכות אותה ניצלה האחיינית לתור של סטארבקס הממוקם במרכז המבקרים של האולפנים (יחד עם חנות המזכרות).

הסיור כתמיד מתחיל בהקרנת סרטון על ההיסטוריה של האולפנים שבעיקר מראה קטעים מסרטים ותוכניות אהובות במיוחד (סרטי סופרמן, בטמן, חברים וכו׳). לאחר מכן מתפצלים והולכים עם מדריך/ה לקרונית איתה חוצים את הרחוב ונכנסים לאולפנים.

הסיור הפעם (פעם חמישית שלי ושנייה של סבא) לא היה מדהים – אני מאשימה את המדריכה שבמקום לשאול איזה תוכניות אוהבים נתנה רשימה וממה אפשר היה ׳לבחור׳ כתוצאה מכך מרבית הסיור עסק ב׳חברים׳ וב-‘pretty little liars’. כן יצא לאחיינית לשבת ולהצטלם על הספה של חברים. בנוסף האולפנים חוגגים 75 שנה לבטמן כך שתצוגת המכוניות הייתה אך ורק בטמן (לפני 3.5 הייתה את המכונית של רון וויזלי וכו׳). מכיוון שהיינו ביום עבודה ייתכן שחלק מהמקומות היו סגורים לסיור – לא ראינו את הג׳ונגל והאגם שהוצגו בכל סיור קודם.

לאחר סיום הסיור (בחנות המזכרות, כמובן) נשארנו עוד כמה דקות, הצטלמנו עם באגס ודאפי וחזרנו למכונית.

התחנה הבאה הייתה

Bob’s Big Boy Burger

במרחק של 3 דקות מהאולפנים. כשהגענו לחניה כיוון אותנו צוות הפקה של תוכנית חדשה שהכינו את המקום לצילומים (שלא התרחשו בזמן שהותנו). שם התוכנית הוא “Blunt  Talk” ומסתבר שמדובר בתוכנית חדשה עם פטריק סטיוארט (קפטן פיקארד). לא ראינו אף סלבריטי אבל זו הייתה חוויה מאוד לוס אנג׳לסית לסיום הביקור.

הבחירה בדיינר הספציפי הייתה גם בגלל שמדובר בסניף של רשת המבורגרים ידועה ואהובה בלוס אנג׳לס וגם בגלל שזהו דיינר מקורי מתחילת שנות ה-60 ששומר על צביונו. האחיינית הזמינה צ׳יזבורגר ואני והסבא הזמנו מילקשייקים וצ׳יפס. היה נהדר – המילקשייק נעשה במקום עם גלידה ותותים (במקרה של המילקשייק שלי). מקבלים לשולחן את המילקשייק בכוס מתאימה ובנוסף את השייקר בו נעשה כדי לסיים את כל המילקשייק – למעשה כמעט שני מילקשייקים במחיר של אחד. 🙂

אחרי ארוחת הצהריים יצאנו לכיוון מליבו וסנטה ברברה וסולבנג כשהכיוון שלנו צפונה ונקודת הסיום שלנו היא פאלו אלטו.

במליבו האחיינית נרדמה ועצרנו למלא דלק. לא היה טעם לעצור לביקור/סיור אז המשכנו בנהיגה. כשכבר הגענו לסנטה ברברה הוחלט שבשל העייפות הכללית וחוסר החשק נוותר ונמשיך ישירות לסולבנג שהייתה ברשימת החובה של האחיינית.

לאחר נסיעה בכבישים ראשיים ירדנו לכבישים הכפריים יותר ולבסוף הגענו לסולבנג.

בסולבנג הסתובבנו מעט ונכנסו למאפייה של

Birkholm's Solvang Danish Bakery & Cafe

שם הזמנו קפה (סביר) בראוני ועוגיית בננה – המאפים ממש לא מצאו חן בעינינו ולכן התבטלה התוכנית להביא משלוח למשפחה בפאלו אלטו.

הסתובבנו עוד מעט בסולבנג כולל window shopping עד שהחלטנו שהבנו את העיקרון ויצאנו חזרה לכיוון צפון על כביש 101.

הדרך ארוכה היא ורבה ואני הייתי עייפה אז באיזשהו שלב סבא לקח את ההגה ונהג כ-100 מייל. האחיינית זכתה לשבת קדימה איתו ואני ניסיתי לנוח במושב האחורי אך בשל היותי קונטרול פריק לא הצלחתי לנמנם. במקום לנוח אני והאחיינית נהנינו ממצב הכפית בו הייתי וצחקנו עד דמעות במשך כחצי שעה על שטויות.

עצירה בתחנת דלק שימשה אותנו  להפסקת שירותים גם להחלפת נהגים והמשכנו כשמצדדינו שטחים חקלאיים רבים ופתוחים שסבא נהנה לראות (חקלאי בנשמתו). האחיינית כבר נשארה במושב הקדמי כדי שתמשיך להנות מהדרך ומהנוף וחשוב מכך, כדי לקרוא את ה-gps ולהתריע על פניות ומחלפים.

כמובן שכשהגענו למחלפים הקרובים לפאלו אלטו האחיינית נרדמה כך שניווטתי בעזרת שלטי ההכוונה כשאני יודעת איזה מספרי כבישים קרובים לפאלו אלטו ואיזה עוד ערים נמצאות באיזור עמק הסיליקון (כביש 280 וסן-חוזה כנקודות ציון גדולות וידועות).

באיזשהו שלב נאלצתי להעיר את האחיינית והרמנו טלפון לדוד כדי לבדוק אם לבוא לביקור או להמשיך ישירות למוטל שלנו. כמובן שהדודים רצו שנגיע אליהם לארוחת ערב מאוחרת והצלחנו לספק להם זמן הגעה משוער בהתבסס על ה-gps.

לאחר עוד כשלושת רבעי שעה של נסיעה בכבישים קטנים יותר וניווט מבוסס gps בלבד הגענו לדודים בשעה 9:15 בערב והשמחה הייתה רבה.

אחרי ארוחת ערב (סלט נורמלי!) והתעדכנות ראשונית אספנו את עצמנו ונסענו למוטל שהוזמן בהתבסס על הקרבה שלו לבית הדודים –

Comfort Inn, 3945 El Camino Real, Palo Alto, CA 94306

מכיוון שההזמנה נעשתה דרך אתר הרשת ולאחר רישום חברות קיבלנו מתנה שקית של אגוזי מצופי שוקולד בעת הצ׳ק-אין.

החדר שלנו בקומת הקרקע כך שאפשר לחנות קרוב ואין צורך בעליית מדרגות עם מזוודות. הורדנו את המזוודות מהמכונית והתארגנו ללילה ראשון בפאלו אלטו.

IMG_0922

IMG_0925

IMG_0769

IMG_0774

IMG_0773

IMG_0616

IMG_0634

IMG_0640

IMG_0644

IMG_0673

IMG_0676

IMG_0682

IMG_0683

IMG_0932

IMG_0687

IMG_0695

IMG_0797

היום השלישי ה-29.3.2015

היום הייתה השכמה מוקדמת במיוחד – אבל החלטנו לנצל את העניין. מעבודת ההכנה ידענו שיש סניף של רשת Ralph’s במרחק של 5 דקות נהיגה והתעורר צורך באבקת כביסה (ארזתי אבל לא מצאתי) ובתה מרווה (האחיינית סבלה מכאב בטן).

 לפני היציאה הלכנו לחדר הכביסה והעמדנו מכונה (קנינו אבקת כביסה +  דפים למייבש במקום).

אני והאחיינית השארנו את סבא להתפנק במיטה ויצאנו לדרכנו. הדרך שוממה כמעט לחלוטין מכיוון שהשעה בסביבות שש בבוקר ביום ראשון. מצאנו את החנות בקלות והצטיידנו כמעט בכל מה שרצינו חוץ מהתה – כמובן שלקניה נוספו עוד שטויות מזן הנשנושים. האחיינית התפעלה מהמוצרים הכשרים (גם של אסם) ובכלל מהמבחר והמגוון של המוצרים בסניף סופר ׳שכונתי׳.

חזרנו למלון מעט אחרי 7 בבוקר – הוצאנו את הקניות מהמכונית ואני חזרתי וירדתי לקומת המוסך כדי להעביר את הכביסה למייבש.

יצאנו כולנו לארוחת בוקר נוספת במלון, השעה מעט מוקדמת יותר אז היה מבחר גדול יותר של מאפינים. 

לאחר אוחת הבוקר ואיסוף הכביסה היבשה אספנו את עצמנו ויצאנו לכיוון אחת האטרקציות של הטיול – צילומים עם השלט של הוליווד. הדרך הייתה קלה עד שנכנסנו לשכונת מגורים יפהפה בה העיקולים רבים והבתים יקרים. מעט התברברנו אך ההתברברות הקטנה סיפקה לנו אפשרות לעבור שוב ליד עדרון של איילות בשביל הגישה של אחד הבתים. זו הייתה עוד הזדמנות מצוינת לחזור על המנטרה שלנו ׳טעויות בטיול/ניווט קורות והן לא אשמת אף אחד ולא גורמות לנזק׳ ומיד אחרי המנטרה הזו יכולנו גם להגיד בלב שלם – ׳איזה יופיע שה-GPS בלבל אותנו!׳.

המשך הנסיעה הוא על צלע של גבעה תלולה – בדרך יש גם אפשרות לעצור ב-Vista Point שתודות לתמונות של גוגל ידענו שאינו היעד שלנו. נהגנו עוד כרבע מייל והגענו לארץ המובטחת:

3000 Canyon Lake Dr, Los Angeles, CA

 כפי שלמדנו מהאינטרנט מדובר בפארק כלבים שמאפשר נקודת תצפית טובה על השלט של הוליווד ללא לחץ מבחינת חניה/תנועה. הצטלמנו והאחיינית גילתה את המצלמה הדיגיטלית המשוכללת והתלהבה מהאפשרויות שלא קיימות במצלמה של הטלפון הסלולארי.

לאחר כ-10 דקות חזרנו למכונית והכנסנו (למעשה האחיינית הכניסה) את נקודת הציון הבאה שלנו – The Ivy at the Shore בסנטה מוניקה. 

היה קצת בלבול בדרך אבל תוך זמן קצר וללא לחץ הגענו לסנטה מוניקה ומצאנו חניה בתשלום ($20 דולר ליום) ממש ליד המסעדה. 

היום בינתיים התענן אז החלטנו לקוות לטוב ולהיכנס למסעדה למעין ברנץ׳ (למרות ארוחת הבוקר). ישבנו בפנים והמלצר, שהבין שיש לו עסק עם תיירים לא עשירים, נתן לנו תפריטים בפרצוף חמוץ. הזמנו קפה הפוך (ממש בסדר), משקה אננס (לאחיינית) וקצת ארוחת בוקר – פנקייקים ופרנץ׳ טוסט. האוכל היה בסדר גמור והאווירה חביבה אך קרירה.

האוכל הגיע בזמן סביר והיה חביב אך לא מעבר לכך. למרות שלא ראינו סלבריטאים סיימנו והשארנו טיפ נדיב למלצר החליפי ששירת אותנו.

עברנו את הכביש והתחלנו את ההליכה לפיר של סנטה מוניקה. היו הרבה אנשים אך מזג האוויר לא היה כיפי. הסתובבנו מעט בפיר – האחיינית גם חשבה לקנות שלט של שמה באותיות מעוטרות אך בשל התור והעלות (דולר לאות) ויתרה על העניין.

לאחר התייעצות החלטנו לוותר על התעלות של- Venice- כולנו כבר ביקרנו בהן בטיולים קודמים. חזרנו למלון לשנ״צ. עם ההגעה למלון בדקנו אפשרות לארוחת צהריים מאוחרת או ארוחת ערב ב-Hard Rock Cafe אך לא ניתן היה להזמין מקום לאותו יום ולא היה לנו כוח להמר ולהמתין בתור – אני מאשימה את שאריות הג׳ט לג.

אחרי הפסקת הצהריים שהאחיינית ניצלה כדי ללכת לבריכה של המלון, בה בילתה לבד, יצאנו בהרכב נשי לקניות כשאנו משאירות את סבא להינות מהשקט בחדר.

למעשה הלכנו שתי דקות והגענו לשדרות הוליווד ולקניון של  – Hollywood & Highland. האחיינית מצאה מיד חנות של American Eagle Outfitter וקנתה הרבה פריטים במחירים מצוינים אז יצאנו מרוצות.

חזרנו לחדר והעברנו אחה״צ/ערב שקטים כולל אריזה מחדש לקראת הצ׳ק אאוט מחר בבוקר.

בערב האחיינית לקחה כדור של מלטונין כדי להסדיר את הג׳ט לג שלה.

כמה תמונות מהיום:

IMG_0752

IMG_0916

IMG_0563

IMG_0767

IMG_0597

IMG_0610

היום השני – 28.3.2015

(פורסם לראשונה בפורום צפון אמריקה באתר למטייל – פורום הבית שלי 😉 )

כתוצאה מהג׳ט לג כולנו קמנו מוקדם יחסית והתארגנו לקראת היום הראשון שלנו בלוס אנג׳לס.
ארוחת הבוקר במלון הייתה נהדרת – קורנפלקסים, בייגלס, מאפינס, פירות (בננות, קלמנטינות   ותפוחי עץ) , קפה/תה ומיצים ואווירה נעימה ודי אינטימית. המלון אפילו נותן שקיות נייר חומות למי שרוצה לארוז לו משהו להמשך היום ויש אפשרות לקחת את ארוחת הבוקר לחדר.
מכיוון שהשעה הייתה מוקדמת יחסית החלטנו לסוע לוולמרט סופר סנטר הקרוב כדי להצטייד.
הנסיעה לקחה כ-20 דקות בתנועה רגועה (יש יתרון לנסיעה בכבישים של לוס אנג׳לס מוקדם יחסית בשבת בבוקר).
ה-gps כיוון אותנו נאמנה והגענו לחנות שהייתה מאוד נעימה. כבר בכניסה הצטיידנו בשקדים (בשביל סבא), אריזות של פירות חתוכים וגזרים גמדיים (בשביל האחיינית). בנוסף הצטיידנו בשתיה קלה, חטיפים לא בריאים, כל מה שצריך כדי להכין כוס קפה נמס נורמלי ואפילו הספקנו למלא חלק מרשימת הבקשות מהארץ (גרבי ספורט של היינס, טי-שירטים וכו׳). האחיינית התחילה גם את קניית המתנות לחברות במוצרי קוסמטיקה קטנים ושווים.
לאחר כשעה יצאנו מוולמרט עם שלל יפה כולל צידנית ׳חד פעמית׳ שמצאנו ליד הקופה ועלתה $2.77 + מס.
  עם היציאה מוולמרט הכנסנו לנווטן שלנו את הכתובת של מרכז המדעים של קליפורניה. הנסיעה הייתה רגועה ולמעט מעקף ממש ליד המרכז (כולל הכוונה משטרתית) עברה בקלות. אני עדיין לומדת את הרכב אבל כולם נהנים מהמרחב הפנימי שהוא מציע ל-3 אנשים.
כבר בכניסה לחניה של מרכז המדע היו שלטים מאירי עיניים שהודיעו שאזלו הכרטיסים לתערוכה של מגילות ים המלח וכשהיגענו לקופות היו שלטים שגם ה-imax מלא. מכיוון שהסרט היה על ירושלים החלטנו שאנחנו יכולים לוותר על החוויה וקנינו כרטיסים לראות את מעבורת החלל Endeavor שמראש הייתה מטרת ביקורנו. קנינו כרטיסים ב-$6  לאדם ונכנסנו למרכז. המקום מרווח ומואר – ממש אמריקה.
לאחר ביקור קצר בשירותים אצנו רצנו לתצוגה של מעבורת החלל שכן הכרטיסים הם לזמן כניסה ספציפי. התערוכה עצמה מאוד נחמדה – מלבד מידע כללי על תוכנית החלל רואים את מרכז השליטה כולל סרטים ואודיו ממשימה אמיתית, את גלגלי המעבורת וכו'. יש גם סימולטור אליו שוכנעו סבא והאחיינית להיכנס ($8 לאדם) ונהנו מאוד. לאחר מעבר בתערוכה יורדים במדרגות ויוצאים מהבניין של מרכז המדע לבניין אחר בו 'מאוחסנת' המעבורת. גם פה, מלבד המעבורת עצמה יש מוצגים רבים ושונים כולל פוסטרים של כל משימה שהמעבורת השתתפה בה לפני פרישתה, סרט המתעד את המבצע של העברת המעבורת משדה"ת בלוס אנג'לס למקום משכנה הנוכחי ועוד, ועוד.
בסה"כ כולנו מאוד נהננו ומצאנו כל אחד את נקודות העניין שדיברו אליו.
ביציאה קצת התבלבלנו אז עברנו בעוד איזה תערוכה קטנה עם הדגמות של הכוחות שפועלים על יצורים חיים בנהרות (סחף של אדמה, זרמים וכו'). החלק הזה מיועד להתנסות עצמית ומתאים יותר למשפחות עם ילדים.
מצאנו את דרכנו מחוץ לקומפלקס ואחרי בדיקת עייפות החלטנו להמשיך ישירות לשוק האיכרים ולמרכז הקניות של The Grove.
אנחנו עדיין בשלבי הכרת הנווטן ולכן היה מעט בלבול בדרך אך תוך זמן די קצר הגענו לחניה של The Grove שצמוד גם לשוק האיכרים. לאחר בדיקה נוספת הוחלט שנוותר על שוק האיכרים ונעצור לארוחת צהריים וקניות בלי הסתובבויות נוספות.
הלכנו מיד ל-Cheesecake Factory ו'הזמנו' מקום – קיבלנו איתורית וזמן של כ-45 דקות עד שיתפנה שולחן עבורנו. ניצלנו את הזמן ביעילות וחצינו את הרחוב לחנות של אפל שם ביצענו רכישות שתוכננו ותוקצבו עוד מהארץ.
העייפות התחילה לתת את אותותיה והתיישבנו בעמדת ההמתנה של ה-Cheesecake. האחיינית קיבלה רשות לצאת להסתובב ל-10 דקות בלבד מפני שראתה אנשים מסתובבים עם שקיות של של Forever21 ורצתה לבדוק מהיכן הם מגיעים.
כמובן שאיך שהתחלנו לדאוג לה והאיתורית השמיעה קולה (והבהבה אורותיה) האחיינית חזרה ועלינו למעלה למסעדה.
השירות היה נהדר, האוכל היה בסדר – ובסיום הארוחה לקחנו 3 עוגות למלון (אחת גבינה + 2 שוקולד). שהינו עוד מעט בקניון כדי לאפשר לאחיינית לעשות קניות וחזרנו למלון.
הערב היה ערב שקט במלון כולל הפעלת הסימים שהוזמנו מבעוד מועד והזמנת פיצה מדומינו'ס.
הלכנו לישון עייפים ודי מרוצים.
תמונות מהיום:

IMG_0860

IMG_0903

IMG_0858

IMG_0873

IMG_0901

IMG_0001

רקע והיום הראשון (שכל כולו טיסות) – 27.3.2015

(פורסם לראשונה בפורום ׳צפון אמריקה׳ באתר למטייל)

נפצח במידע חיוני: מי בנוסעים ומה היו השיקולים מאחורי התכנון.

הנוסעים:
סבא בן אוטוטו 81 שאוהב מכוניות ישנות, מעט היסטוריה צבאית ולטייל ברכב, בת/דודה בת 40 שחולה על ארה״ב ומתעניינת בעיקר בקולנוע, טלוויזיה ותרבות אמריקאית ונכדה/אחיינית בת 15 שמתעניינת בכוכבי בידור, אופנה, שופינג (3x) ונופים.

מה עמד מאחורי התכנון?

הגורם בראשון הוא ביקור משפחה – אח שלי נמצא ברילוקיישן בפאלו אלטו וזו הזדמנות מצוינת לבקר שוב בארה״ב. הגורם השני שהשפיע על התכנון היה תחומי העניין השונים ומה ראינו בביקורים קודמים בארה״ב מה עדיין לא. הגורם השלישי הוא הזמן הקצר בו רצינו להספיק כמה שיותר תוך התחשבות במיגבלות הגיל והכושר.

בשל אילוצים משפחתיים חיוביים (חתונה) ידענו מראש שהיום של הטיסות יהיה יום קשה במיוחד.

יצאנו כבר אחה״צ (של ה-26.3) לירושלים לביקור משפחתי שלאחריו החתונה. מירושלים (לאחר איסוף האחיינית) נסענו למודיעין משם הוקפצנו (ע״י אח נוסף) לנתב״ג.

מכיוון שהטיסה שלנו הייתה ב-27.3 בשבע בבוקר הרי שהגענו לנתב״ג מעט לפני 2 בבוקר אבל עם המעבר לשעון קיץ הפסדנו/הרווחנו שעה.

התחלנו את תהליך הצ׳ק אין ב-4:00 כמתבקש (צ׳ק אין מהבית נעשה 24 שעות לפני הטיסה). היו לנו עיכובים מעיכובים שונים כולל צורך שלי להאריך את תוקף התעודה הביומטרית כך שסיימנו את כל התהליך והגענו לשטחי הדיוטי-פרי רק בשעה 5:30 לערך.

הטיסה למדריד יצאה בזמן ונחתה בזמן (5:30 שעות) אבל הייתה מאוד לא נוחה – איירבוס 319 עם מעט מאוד מקום לרגליים וארוחת בוקר (כשרה) כמעט לא אכילה (אומלט ספוגי, רטוב ומלוח יתר על המידה).

במדריד נחתנו בזמן והחלפנו מטוס באותו טרמינל 4S – הטרמינל מאוד יפה , חדש ומעוצב אבל העובדים לא ממש מדברים אנגלית שוטפת מה שהאריך מעט את הבידוק הבטחוני. הגענו לשער שלנו בדיוק בזמן לבורדינג (מרווח של שעה ו-20 בין נחיתה להמראה).

הטיסה ממדריד לשיקגו הייתה ממש בסדר גם אם ארוכה (9:30 שעות) – איירבוס 330, מקום לרגלים, מסכים אישיים עם אופציות בידור שונות, כולל חיבורי usb. הארוחה (כשרה) הייתה בסדר והארוחה השנייה גם היא הייתה בסדר. בסה״כ הטיסה עברה בשלום למרות שהיו תלונות גם מהאחיינית וגם מהאבא על אורך הטיסה. כולנו הצלחנו לישון מעט במהלך טיסה זו.

הגענו לשיקגו בזמן, התארגנו בלי לחץ (חוץ מהלחץ הרגיל של למצוא דרכונים ואיפה הטופס שמילאנו בטיסה?????? :-)) ועמדנו כחצי שעה בתור להגירה. פקידת ההגירה הייתה מאוד נחמדה וחייכנית וקיבלנו חותמות ללא כל בעיה. אבא אפילו לא היה צריך לתת טביעות אצבעות. לאחר ההגירה עברנו לקבל את המזוודות שכבר חיכו לנו על המסוע והמשכנו הלאה למכס.

עברנו את המכס בקלות והמשכנו לקונקשיין של one world/american בהמשך המסדרון. שם כבר לא היה תור ותוך 3 דקות הפקדנו מחדש את המזוודות וקיבלו בורדינג פאס חדשים. אחרי דקה הפקיד גם קרא לנו חזרה כדי לדאוג שנשב ביחד.

עלינו על ה-airTrain וירדנו בתחנה הבאה – טרמינל 3. מכיוון שהטרמינל גדול ביקשנו הכוונה מאחד העובדים שהפנה אותנו לתור הבידוק הבטחוני. עמדנו בתור כרבע שעה וכשהגענו לסופו הסתבר שמכיוון שהייתה לנו הערה של TSA PRECHEKED על הבורדינג פאס יכולנו ללכת לתור אחר קצר יותר. בכל מקרה מכיוון שהייתה לנו את ההערה הזו יכולנו לא להוריד נעליים ולעבור בשער שיקוף פחות פולשני (ממש כמו בכניסה לקניונים אצלנו).

הגענו קרוב לשער שלנו ונותרו לנו כשעתיים לפני הטיסה אז החלטנו להתחזק בעזרת Starbucks – כל אחד עם המשקה המועדף עליו ומאפין בננה ואגוזי מלך לכל אחד מכיוון שאין אוכל בטיסות פנימיות אלא בתשלום. כמובן שכשהתקרבנו יותר לשער מצאנו ממש מולו Starbucks גדול יותר עם מקומות ישיבה.

עלינו על המטוס בזמן ובלי שום בעיה ועיכוב והמראנו בזמן לכיוון לוס אנג׳לס. הטיסה לוקחת כ-4:30 שעות ועברה בשלום אף שבדרך שאלו אם יש רופא או פרמדיק על המטוס. נחתנו אפילו מעט לפני הזמן בלוס אנג׳לס, חיכינו מעט למזוודות ויצאנו כדי לקחת את השאטל לחברת ההשכרה (אלאמו דרך אופרן). עברו די הרבה שאטלים אחרים לפני שהשאטל המשותף לאלאמו ונשיונל הגיע (האוטובוס דווקא בצבע כחול מה שדי הפתיע אותי). לאחר כ-10 דקות נסיעה (הלחץ התחבורתי ב-LAX לא פוחת גם בעשר בלילה ביום שישי) הגענו למשרדים של אלאמו שם תהליך איסוף הרכב ורישום הנהג הנוסף לקח (כולל תור) כ-10 דקות.

בחרנו את הרכב שלנו (שברולט קפטיבה) והתחלנו לנווט למלון בעזרת מפות גוגל מודפסות. תוך 2 דקות התבלבלנו בגלל עיקוף וניסינו לנווט בעזרת מכשיר ה-gps שהבאנו מארץ שבדיוק נגמרה לו הבטריה. עצרנו ברחוב צדדי ודי נטוש והצלחתי לצוד את כבל ההטענה לאוטו של ה-GPS וכך יכולנו לחזור ולנווט בשלום למלון.

הגענו למלון בסביבות חצות. עברנו תהליך רישום קצר, הכנסנו את האוטו לחניה ועלינו לחדר שלנו. עוד קצת שתיה (קפה אמריקאי בלי כלום) והרגעות והלכנו לישון לאחר ששלחנו הודעה שהגענו ליעדנו למשפחה המורחבת.

והנה מספר תמונות מהיום – מן הסתם שדות תעופה ומטוסים:

IMG_0843

https://www.flickr.com/photos/aviatiko/16981908257/in/dateposted-public/

IMG_0851

החיים בין טיול לטיול

אז מאז הפוסט האחרון שתעד התלבטות בנוגע לתכנון טיול משפחתי במרץ/אפריל 2015 הספיקו לעבור הרבה מים אפילו בירקון. ;-(

בינתיים הספקתי לבצע את הטיול ההוא (שהיה מאתגר אך גם מתגמל), לעשות עוד קפיצה של 8 ימים לניו-יורק ולקנות כרטיס טיסה לחופשה הבאה, גם היא בניו-יורק.
עכשיו נותרה ההתלבטות – מה מסכמים קודם? אכן, קשים חיי חוג הסילון. 😀

נראה לי שלמען הסדר הטוב עדיף לנקות שולחן ולהתחיל להעלות את סיכום הטיול המשפחתי מאביב 2015.
אשתדל מאוד להעלות פוסט (בדר"כ יום טיול) לפחות פעם בשבוע מעתה ואילך.

מעט תמונות בשביל הנשמה:

IMG_0818

IMG_0956

IMG_0634

ההתלבטות הקלאסית – איך להספיק הכל כולל לנשום?

אוקי, אז את היום הראשון והיום השני כיסינו ופה מגיעים לאחת ההתלבטויות הראשונות והגדולות ביותר שיהיו בתכנון הטיול הזה. מדובר בימים השלישי והרביעי שעבורנו יפלו על יום ראשון ויום שני בשבוע בהתאמה.

הגורם הגדול ביותר בזה שקיימת בכלל התלבטות הוא הרצון להיות בהקלטה של תוכנית, רצוי התוכנית של אלן ביום שני אחה"צ.

אם נצליח להשיג כרטיסים להקלטה (עניין לא פשוט בכלל) הרי שההקלטה עצה מתחילה בסביבות השעה 14:00 (כניסת קהל) ומסתיימת בסביבות השעה 18:00. ניתן אולי לעשות משהו בבוקר אבל גם זה תלוי בכך שלא נקבל כרטיסי stand-by המחייבים הרשמה בבוקר והגעה מוקדמת יותר להקלטה עצמה.

מכיוון שאלן מקליטה באולפי וורנר ברודרס פתרון פשוט הוא לעשות את סיור האולפנים ביום שני בבוקר שגם כך עדיף עלינו מפני שאז האולפנים עובדים ויש סיכוי גבוה יותר לראות סלבריטי בעת הסיור עצמו ולא רק סטים שוממים. 🙂

גורמים נוספים בהם יש להתחשב בעת התכנון – יום ראשון הוא יום מומלץ לסיור חופים בלוס אנג'לס ובעיקר סיור בתעלות של Venice ובמזח הכולל פארק שעשועים בסנטה מוניקה; שירה עוד לא היתה בסולבנג ויש שם גם מוזיאון אופנועים עתיקים שיכול להיות מעניין לסבא; הנסיעה על Mulholland Drive מומלצת בשעות היום וביום ראשון תהיה בכביש העקלקל והנופי הזה פחות תנועה (אני מקווה); אני מעוניינת לעבור במליבו ולעצור בשתי חנויות שאליהן מגיעים הרבה שחקנים מפורסמים.

בנוסף הוחלט לשים דגש על אפשרויות מנוחה והתאוששות למבוגר שבחבורה.

אז לאחר התחבטות של כחודש התקבלה החלטה לסדר דבר ראשון את הדברים ש׳חייבים׳ לעשות או לראות. זה עזר לי מאוד להתחיל ממש לתכנן את הימים הראשונים ואני מקווה שיעזור לי גם בהמשך התכנון.

האם גם לכם הייתה הארה בעת תכנון טיול?

 

תכנון הימים הראשונים

אז כפי שציינתי בפוסט הקודם אני מתחילה לתכנן כל יום ויום כשכל הנוסעים מודעים שכל תכנון הוא בסיס לשינויים מכיוון שלא ניתן לדעת מראש איך יהיו מזג האוויר, מצב העייפות, אם מישהו ירגיש לא טוב ואם יהיה אירוע לא צפוי שיגרום לעיכוב ואף ביטול של משהו מתוכנן.

היום הראשון הוא יום קל מאוד לתכנון מפני שכל כולו טיסות ונסיעות. אך אפילו ביום זה יש כמה דברים שיש לשים אליהם לב:

  • הטיסה שלנו יוצאת מהארץ בבוקר שלאחר המעבר לשעון קיץ – האם זה משפיע על השעה בה עלינו להיות בשדה התעופה?
  • האם נהיה במצב לנהוג כשננחת בלוס אנג'לס מאוחר בערב (שעון מקומי, כלומר מוקדם בבוקר המחרת שעון ישראל)?
  • מה לגבי תקשורת – האם לשכור/לרכוש כרטיס סים מהארץ שמאפשר גם גלישה או להזמין סים מקומי שיחכה לנו במלון עם ההגעה?

ומכאן מגיעים לדילמת היום השני – מצד אחד יש רצון להספיק המון ואולי לנצל את הג'ט לג (יקיצה טבעית מוקדמת עד מוקדמת מאוד) לטובת התחלה מוקדמת ומצד שני, ברור שגם אם לא נסבול מאוד מג'ט לג שקרוב לוודאי יגרום לעייפות אחה"צ הרי שעומס החוויות והצורך להסתגל לסביבה חדשה ולשמיעה ודיבור בשפה האנגלית יגרמו גם הם לעייפות ולכן אין לתכנן יותר מדי ליום זה.

כרגע הפשרה של תכנון היום השני נראית כך:
(אולי פתיחת הבוקר בסופר סמוך לשם הצטיידות)

  1. בוקר במצפה גריפית' בעיקר בשביל תצפית על העיר ועל השלט של הוליווד (אם מתעוררים מוקדם אז אפשר לעשות שם פיקניק לארוחת בוקר)
  2. מוזיאון Autry – מוזיאון נחמד ובדר"כ די שקט המוקדש לתרבות מערב ארה"ב כולל אומנויות אינדיאניות ומידע על המערב הפרוע
  3. נסיעה של כחצי שעה לשוק האיכרים של לוס אנג'לס שנמצא ממש צמוד למרכז קניות שנקרא The Grove
  4. הסתובבות ואולי קניות בשוק האיכרים (פירות וירקות) וארוחת צהריים בקניון (Cheesecake Factory) כולל כניסה לחנות הספרים של Barnes & Noble בשביל החוויה ואולי מעט קניות בגדים ב-Ross Dress for Less
  5. חזרה למלון דרך דליקטסן יהודי להצטיידות במטעמים מבית סבא-רבא
  6. שנ"צ במלון או לפחות מנוחה והתאוששות
  7. יציאה בערב לשדירת הכוכבים ואכילת ארוחת ערב ב-Hard Rock Cafe – כל זה במרחק של כמה דקות הליכה מהמלון
  8. ערב במלון מול הטלוויזיה האמריקאית במיטבה

אז כן, גם היום הזה נראה עמוס אך בהתחשב בכך שמדובר בפעילויות לא אינטנסיביות ובמרחק נסיעה של כ-45 ק"מ (27 מייל) במספר מקטעים הוא בסך הכל עומד בקריטריונים של דברים לא מעייפים אך כן לעשות משהו גם ביום שעשוי להיות מושפע מג'ט לג.