ארה"ב 2011 היום השישה-עשר – 14.10

התעוררנו לעוד יום ערפילי וגשום בניו-יורק. נפרדנו מריין ויצאנו מהדירה עם כל התיקים בדרך לתחנת השכרת הרכב הממוקמת ברחוב 40 ומצויה במרחק של כמה דקות הליכה מן הדירה (לכן נבחרה תחנה זו בעת ההזמנה). הגענו בשלום לתחנה אבל אז נתקלנו בתור. המקום מאוד קטן אז אני טיפלתי בניירת ואבא נשאר בחוץ ושמר על התיקים שלנו.

לאחר כחצי שעה סודרה כל הניירת ונותר לנו רק לקבל את הרכב אותו צריכים עובדי חברת ההשכרה להוציא מן המוסך. בינתיים נתקלנו בשני זוגות ישראלי שבדיוק חזרו מטיול שלכת והחזירו את הרכב שלהם.

קיבלנו רכב פשוט עם שליש מיכל דלק ולאחר כמה דקות הצלחתי להשתלב בתנועה (רחוב חד-סיטרי אך מאוד הומה). הפעלנו גם את הג'יפיאסית ואבא ישב מוכן עם ההוראות בעברית אותן רשמתי אתמול. כמובן שלמרות כל ההכנות הסתבכנו ביציאה מניו-יורק כשהג'יפיאסית הייתה בתרדמת ואבא היה ללא משקפי הקריאה שלו כשהגענו למחלף של גשר ג'ורג' וושינגטון מה שאומר שקצת התברברנו ונאלצנו לצאת לאיזה Rest Area כדי לנסות ולראות עם הג'יפיאסית תתעורר. הנה מפה המראה את הסיבוכיות של המחלף:
George-Washington-Bridge

הג'יפיאסית אכן התעוררה אך שכחנו שהעברנו אותה למצב של הולכי רגל אתמול ולכן היה עוד קצת התברברות ועוד קצת לחץ. לאחר הבנת מקור הבעיה ותיקונה הג'יפיאסית לקחה אותנו בקלות לבית של יפתח ונעמי שם התקבלנו בשמחה על ידי יפתח, ליהי ולילך.

העברנו כשעתיים בדיבורים והתעדכנות  ונהננו מאוד. זה היה הביקור הראשון של אבא בבית של יפתח ונעמי והוא באמת נהנה, בין השאר גם מהאפשרות לדבר בעברית עם מישהו שאינו אני. 😀

יצאנו מיפתח והמשפחה ונסענו לכיוון הבית של סטיב וסוזן כשבדרך עצרנו כדי למלא דלק בכמה דולרים כדי שלא ניתקע (הדיל של הרכב כלל מיכל דלק).

האירוח אצל סטיב וסוזן היה נהדר והשיחה קלחה. לאחר כשעה וחצי פרדנו מהם בצער רב מכיוון שעלינו להגיע לשדה"ת, להחזיר את הרכב ולעבור בידוק ביטחוני לפני הטיסה שלנו שיוצאת בשעה 9 בערב. בנוסף אחרי ההתברברות של הבוקר רציתי לקחת מרווח זמנים ממש גדול כדי להימנע מבעיות (כן, הרוחות עדיין סערו :-)).

יצאנו והתחלנו לסוע בכיוון שדה"ת כשבדרך עצרנו בסניף של רשת IHOP (או בשמה המלא International House Of Pencakes). אכלנו ארוחת צהריים מעט מאוחרת (השעה הייתה 3) אך מאוד נעימה ויצאנו חזרה לדרך. בדרך התחיל לרדת גשם זלעפות והיה פקק של כשעה. כשכבר עברנו אותו, ואני התחלתי להילחץ, נתקלנו בעוד פקק ועמדת תשלום אגרה כשבאנו לעלות על הגשר הנוסע לשדה"ת ומהווה קיצור דרך. גם כאן היה עומס תנועה רציני והגשם כל הזמן המשיך כשהמגבים שלנו ממש גרועים.

הגענו סוף-סוף לתחת ההחזרה בשעה 6 בערב לערך כשכבר חשוך ואני בחצי פניקה אך מנסה לשדר רוגע. ההחזרה היתה בסדר למרות שהיה עומס וכל התהליך לא היה מאוד מסודר. הודענו על עניין המגבים וביקשו מאיתנו לחכות כדי לקבל שובר פיצוי להשכרה הבאה. חיכינו כמה דקות תוך בדיקה נוספת שהוצאנו את כל התיקים מהאוטו והחלטנו לוותר על השובר מכיוון שגם כך עלינו עוד לעלות על הרכבת של שדה"ת כדי להגיע לטרמינל שלנו.

הסתדרנו בקלות עם התיקים ברכבת והגענו לעמדת הצ'ק-אין שם דיילת קרקע נחמדה עזרה לנו לעשות צ'ק אין בזריזות וביעילות. אני לא הסתדרתי עם הצ'ק אין בערב הקודם מהדירה בשל אי-הבנה בנוגע לתשלום על המטען (לא היה צורך).

לאחר הצ'ק-אין עמדנו בתור לבידוק הבטחוני שהיה די מייגע ולאחריו הלכנו מרחקים די ארוכים כדי להגיע לשער שלנו. התיישבנו ליד השער כשיש לנו עוד כשעתיים עד הטיסה.

מכיוון שהיינו צמאים קניתי לנו קפה בסטארבקס וכהרגלי הלכתי וקניתי לי גם כמה ספרי קריאה באנגלית לטיסה ולימים הקרובים. איכשהו הצלחנו כמעט לפספס לחלוטין את הקריאה שלנו ל-boarding מכיוון שהיה לנו בורדינג מוקדם בעקבות שידרוג המקומות בטיסה.

בשביל הבורדינג עצמו צריך לעבור ביקורת בטחונית נוספת הנעשית בשער ובנקודה זו נראה שאבא החליף את החגורה החדשה שלו (מ-Ross Dress for Less בלאס-וגאס) בחגורה מעט מרופטת של נוסע אחר.

עלינו למטוס והתחלנו להנות מהשידרוג – שורה רק לשנינו והרבה מקום לרגליים. בנוסף אבא נהנה מקצת בירה. זהו המקטע היחיד בעבורו ניתן היה לרכוש שידרוג וההחלטה להשקיע עוד $80 לאדם הוכיחה עצמה ובגדול! מסקנה נוספת היא שכדאי מאוד להעדיף טיסות היוצאות מארה"ב בשישי בערב – המטוס היה חצי ריק כשמדובר בעונת חגי תשרי העמוסה מאוד בדרך כלל.

הטיסה עברה בסדר בסה"כ כשאני קוראת/מנמנמת/צופה בטלוויזיה ואבא בעיקר עושה סודוקו. כמובן שהקפדתי להקים את שנינו כל כמה זמן כדי ללכת לשירותים ולמנוע קרישי דם הנגרמים מחוסר תנועה.

לצערנו זוג ישראלים עם תינוק/ת החליטה לשדרג לשורה שלפנינו שהייתה ריקה ולמרות מספר פניות מהדיילים נשארו במקום ושיחקו עם הפעוט על רצפת מעבר החירום למרות שהובהר להם שהדבר נוגד את חוקי הבטיחות. אכן, היה ברור שאנחנו בדרך חזרה לארצנו הקטנטונת.

תם ונשלם – עם טעם של עוד עד לפעם הבאה. 🙂

ארה"ב 2011 היום החמישה-עשר – 13.10

טיסת הלילה בין לאס וגאס לניו-יורק לא הייתה נוראית אך לא ממש ישנו  – אבא טוען שלא ישן בכלל וייתכן שכך היה מכיוון שהוא התחיל להיות מנוזל בטיסה והיה צריך לקנח את האף כל שתי דקות. 🙁

נחתנו ב-JFK בשעה היעודה – מעט לפני 6 בבוקר (3 שעות 'התאדו' במעבר חזרה מזרחה). הטרמינל אליו הגענו היה בשיפוצים אך בגלל השעה לא היה הומה במיוחד. הלכנו והלכנו והלכנו למקום איסוף המזוודות ושם חיכינו לפחות רבע שעה לפני שמזוודות החלו להופיע על המסוף. לקחנו את התיקים שלנו ויצאנו לתחנת המוניות שם חיכינו בתור קצר להגעת מונית צהובה טיפוסית. היום נראה אפרורי וקצת קריר.

הנסיעה במונית עברה בשלום, אני אפילו נרדמתי בדרך, והגענו למחוז חפצנו – חדר שהושכר דרך www.airbnb.com אצל בחורה נחמדה ששמה Rain. מכיוון שהשעה הייתה מאוד מוקדמת, 7 בבוקר,  הלכנו לפינת הרחוב ולמעין דלי בו אפשר לשבת ולאכול ארוחת בוקר. הסתדרנו (איכשהו) עם קפה ומשהו קטן לאכול ואני הרמתי טלפון ל-Rain לראות אם נוכל לעלות ולשים את התיקים שלנו. ריין ענתה לטלפון והייתה מאוד נחמדה אבל היא הייתה בדיוק באמצע ניקוי הדירה/חדר (בהחלט נקודה חיובית) וביקשה שנשתהה עד סביבות 8. מכיוון שכך התעכבנו מעט בדלי ונהנינו מהארוחה ומהנוף האנושי שחלף בחוץ. אני גם ניצלתי את הזמן והוצאתי כסף מזומן מהכספומט שהיה בדלי.

ב-8 חצינו בחזרה את הרחוב והלכנו לכיוון הדירה. ריין הכניסה אותנו והייתה מאוד נחמדה. הדירה קטנטנה  והמסדרון המוביל לחדר המושכר צר מאוד אבל הכל נקי ומאוד מתוחזק ובעלת הדירה נחמדה גם פנים-לפנים ולא רק בטלפון. שמחנו שהדירה בקומה ראשונה כך שלא צריך לסחוב את התיקים שלנו במעלה הרבה מדרגות. קיבלנו הסבר קצר על הדירה (מיקום שירותים, איך להתייחס לחתול/ה וכו') וסט מפתחות איתו נוכל להיכנס ולצאת בחופשיות והחלטנו ללכת לישון קצת ואז להתחיל את היום שלנו בניו-יורק.

התעוררנו קרוב ל-10 והתחלנו לחשוב מה נעשה. היו לי הרבה דברים מתוכננים ובין השאר הייתה אופציה לקחת את אוטובוס התיירים שסובב בניו-יורק ושאפשר לרדת ולעלות עליו חזרה בנקודות שונות. החלטנו להחליט בדרך ופשוט לצאת ולהתחיל לחקור את העיר ולתת ליום ולמזל להוביל אותנו.

התארגנו ויצאנו בזריזות כשפנינו מועדות דבר ראשון לבית מרקחת לקנות טישו, טיפות אף וכדורים נגד הצטננות לאבא – אחרי הכל מחר בערב יש לנו טיסה הרבה יותר רצינית.

במרחק של כמה דקות הליכה מהדירה מצאנו סניף של Duane Reade והצטיידנו בכל טוב בשביל אבא פלוס, אריזה גדולה של אדוויל בשבילי (לקחת לארץ). בדרך לבית המרקחת עברנו ליד Dean & Deluca וכך לאחר סיום הקניות בבית המרקחת דאגתי שנחזור מעט על עקבותינו וניכנס לשתות כוס קפה אמיתי ולאכול משהו ב-Dean & Deluca (הסניף של New York Time Cafe).

ישבנו עם קפה ואוכל (אבא עם סנדביץ' בריא ואני עם קרואסון) והתיק שלי התחיל לצלצל. לא הספקתי לענות אבל דקה אחרי היה עוד צלצול עליו הספקתי לענות. בצדו השני של הקו היה יפתח, הוא בעיר ועושה סיבוב רכוב ללילך שעשתה כבר סיור עם ליהי באוניברסיטת קולומביה, האם אנחנו רוצים להצטרף? התשובה החיובית ניתנה מיד ויפתח התפעל לשמוע שאנחנו יושבים בדין-ודלוקה על השדרה השמינית. הספקנו לסיים את הארוחה הקלה שלנו והלכנו, על פי ההוראות של יפתח, לכיוון רחוב 42 שם יפתח מצא ואסף אותנו.

יפתח עשה לנו סיור נהדר בניו-יורק כולל הסברים על מקומות שונים כמו מקור שמו של Wall Street – היה הרחוב החיצוני שלאורכו הייתה חומה שהגנה של היישוב ומכאן השם. יפתח הרשים מאוד בידיעות שלו ונראה מתורגל היטב במתן סיורים שכאלה לכל הקרובים והחברים המגיעים לתפוח הגדול. אני הכרתי חלק גדול מהאתרים עליהם הצביע יפתח, גם אם לא הייתי בכולם, עקב הדיונים בפורום צפון אמריקה באתר למטייל. הרגשתי שלאבא היה נהדר לעשות סיור שכזה ביום שבו הוא לא במיטבו ובנוסף מזג האוויר היה אפרורי ומדכא כך שהיה נהדר להתרשם מחלק גדול מהעיר באווירה משפחתית ונוחה. המפגש עם לילך גם היה נהדר במיוחד מכיוון שאני לא ראיתי אותה במשך המון זמן.

בסיום הסיור יפתח הוריד אותי ואת אבא די קרוב לנקודת האיסוף ונפרדנו עד לפגישה המתוכננת מחר, בבית שלו ושל נעמי.

החלטנו להמשיך ולהסתובב רגלית בכרך הגדול ושמנו פעמנו לכיוון Times Square אותה מצאנו בקלות ובה הסתכלנו מעט על התנועה ההמונית. משם רצינו ללכת לכיוון החנות של אפל בשדרה החמישית מכיוון שאבא מעולם לא ביקר בחנות של אפל והגיע הזמן.

לצערנו התבלבלנו בכיוונים והלכנו לכיוון הספריה של ניו-יורק במקום לכיוון  סנטרל פארק (הג'יפיאסית לא הסתדרה עם הבניינים הגבוהים והעננות הכבדה ולא הצליחה לעזור לנו). כשהבנו את הטעות החלטנו לוותר ולחזור לחדר שלנו לנוח. מזג האוויר והעייפות של כל הטיול בהחלט נתנו את אותותיהם. הנה מספר תמונות מניו-יורק:
101311_2345 101311_2344 101311_2343 101311_2346

הלכנו לחדר ונחנו. אני גם ניצלתי את הזמן להוריד פרקי תוכניות למחשב (אין טלוויזיה בדירה) ולבדוק את תוואי הדרך למחר מכיוון שנראה שלא ניתן לסמוך על הג'יפיאסית. אבא קצת נמנם ושנינו התקלחנו. אני וידאתי שיש לי את כל הניירת להשכרת הרכב למחר בבוקר ותיאמנו גם את שעת ההגעה הצפויה עם סטיב וסוזן.

בערב אבא הציע שנלך למק'דונלדס לארוחת ערב. יצאנו והמלצרית/מארחת של המסעדה האיטלקית הנמצאת בבניין הציע לנו להיכנס ולאכול ארוחת ערב אצלם. התנצלנו והסברנו שאנו אוכלים כשר והמשכנו בדרכנו . הגענו, תוך כמה דקות הליכה, לסניף קרוב של מק'דונלדס שם הזמנו צ'יפס ושייקים (אבא שוקולד ואני תותים). לאחר ארוחת הערב יצאנו חזרה לטפטוף מתמשך וחזרה לחדר שלנו.

אני המשכתי לכתוב את הוראות ההגעה של גוגל (תוך תרגומן לעברית) ואבא קרא/עשה סודוקו. הלכנו לישון עייפים ונרגשים לקראת מחר – יומנו האחרון בארה"ב שכולו מוקדש למשפחה.