22.6.2009 – היום השישי – קרייטר לייק והלאה

קמנו לבוקר שמשי ויפה בעיירה לא ציורית אך חביבה. חזרנו לדיינר של אתמול בערב לארוחת הבוקר שלנו – אני נהנתי מפרנץ' טוסט ונטע נהנתה מוופל. החלטנו להצטייד במעט אוכל וכלים חד פעמיים לפני שנמשיך בדרכנו ונכנסנו לסופר מקומי. נטע קנתה בנוסף משקה בשם Arizona Green Tea בפחית פשוט על סמך העיצוב (מראה יפני) ונכנסנו לאוטו לכיוון קרייטר לייק.

הדרך אינה ארוכה במיוחד ואנו כבר רגילות, או לפחות יותר רגילות, למרחקים האמריקאים. אנו מקשיבות לרדיו ונהנות אף כי מרגישים בשוני מאוד גדול מבחינת הלהיטים האמריקאים לעומת הלהיטים האירופאיים בארץ.

הנוף הררי ומיוער וברגע שיוצאים מה'עיר' התנועה די דלילה.

אנו מגיעות לכניסה הדרומית ונכנסות למרכז המבקרים. בשונה מפארק לאסן נראה כי רוב העיסוק במרכז מבקרים זה הוא מכירה של מפות, גלויות ומזכרות שונות מהפארק. מכיוון שהייתה סערת שלגים חצי מהכביש הטבעתי הסובב את האגם סגור.


אנו יוצאות ממרכז המבקרים ושמות פעמינו לכביש הטבעתי בכיוון מערב. הכביש מפונה אך בצדדים ניתן לראות הרבה שלג והאוויר קר ואף קר מאוד. אנו מאוד שמחות על קניית הסווטשירט בוולמארט המקל במעט על נטע.

לאחר מעט טיפוס בדרך מעוקלת מתגלה לנו הנוף לשמו הגענו. האמריקאים מסודרים מאוד ומיד כשמתגלה נוף מתגלה גם עמדת תצפית מסודרת המאפשרת לעצור את הרכב ולהתפעל. אנו יוצאות מהרכב ומתחילות לצלם. האוויר קר ומדי פעם נושבת רוח מקפיאה.

הנה מספר תמונות מנקודת הנוף הראשונה:

Crater Lake National Park June 2009

נראה שזה מקום שאי אפשר שלא לצלם בצורה שתוציא תגובה של ואוו מהצופה ועדיין הצילום אינו מעביר את תחושת ההתפעלות של העומדים (או עומדות) במקום.
מצידו השני של הכביש הנוף קצת פחות מרשים אבל קר באותה מידה:
Crater Lake National Park - snowed vista

אנו ממשיכות את הנסיעה בכביש הטבעתי ועוצרות בכל נקודת תצפית כדי להתפעל מהנוף ולצלם. מתפתח נוהל לפיו אנו יוצאות בזריזות מהמכונית כשהמצלמה מוכנה ואף דולקת, זזות במהירות לכיוון התצפית, מצלמות וחוזרות למכונית עם הפעלה של החימום במידה המירבית בכדי להפשיר עד הקפיצה הבאה החוצה.

בדרך אנו רואות הרבה מכוניות ממדינות שונות בארה"ב – אוסף הרבה יותר נרחב של מדינות מהאוסף שנצפה על ידינו בפארק לאסן.

מספר תמונות מקרייטר לייק:


Crater Lake - the island


Crater Lake - the island

Crater Lake near the island - taken with telephoto lens

20090622_usa2009_0742נטע כשקרייטר לייק משמש לה תפאורה


Crater Lake Snowy Bankהצד השני של האגם אליו לא ניתן היה להגיע (הלבן בתחתית התמונה הוא שלג בצד 'שלנו' של האגם)

Crater Lake as sceneryהתמונה המקצועית ביותר של היום :-).


לאחר סיום המסלול האפשרי בקרייטר לייק אנו עושות פניית פרסה ונוסעות בחזרה לכיוון הכניסה לפארק.
ביציאה מהפארק אנו מכוונות לבקתה בה אנו אמורות לישון בלילה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Imnaha_Guard_Statio

אנו מתבלבלות בדרך ועושות עוד פניית פרסה (מוטיב חוזר בטיול שלנו) ומגיעות לעיירה Prospect. שם אנו עוצרות בסניף הדואר המקומי לשם קבלת הוראות מדויקות לבקתה. האישה בדואר מאוד נחמדה ומספקת פרטים על הדרך לבקתה (כולל שרטוט מפה), על חנות מכולת בדרך ומוכרת לנטע בולים של משפחת סימפסון.
אנו ממשיכות בדרך לבקתה ועוצרות לקנות מעט אוכל – פסטה, בצל, פלפל, שימורי עגבניות וחלב לקפה של המכורה בינינו. המקום מאוד קטן ומזכיר מכולות של פעם בארץ – אין כמעט פרסומות ובהשוואה לפלסטיות והסטריליות של הסופרים בהם היינו המקום נראה עזוב. כולם מאוד נחמדים ועוזרים לנו למצוא את שאנחנו מחפשות.
הדרך לבקתה עוברת בדרך כפרית אמתית של נתיב וחצי המשמש את שני כיווני התנועה, היא מפותלת ומיוערת ברובה ולכן הנסיעה די איטית. אנו יורדות לדרך החצץ המובילה לשטח הקמפינג הצמוד לבקתה ונוסעות כברת דרך. בדרך אנו רואות צבי (אך לא מספיקות לצלם) והרבה מאוד פרפרים.
כשאנו סופסוף מגיעות לבקתה אני מגלה ששכחתי לאשר את ההשכרה 3 ימים לפני המועד ושאיסוף המפתח אפשרי מעמדת ה-State Park הנמצאת ליד הצומת בכניסה לעיירה. אנו עושות פניית פרסה ואני מנסה לנסוע במהירות האפשרית לעמדת הריינג'רים לפני שסוגרים (בשעה 16:00).
לצערנו לא הספקנו להגיע לעמדה בזמן ולא היתה אפשרות לקחת מפתח. אנו מחליטות לחזור ל-Prospect לדיינר לאכול ולהחליט מה לעשות. בדיינר אומרים לנו שבספרייה (על אותו רחוב מרחק של כמאה מטרים מהדיינר) יש אינטרנט ואפילו גישת WiFi מכיוון שהספרייה כבר סגורה. אנו נוסעות לשם ומתכננות בעזרת המחשב וה-WiFi את המשך הנסיעה. נופלת ההחלטה להמשיך הלאה ל-Grants Pass ולהקדים את הלו"ז ביום. אם נהיה עייפות נעצור ונישן בדרך.
כדי לשפר את ההרגשה אנו נכנסות לדיינר – כדי להתאושש מהאכזבה של הלינה ולאכול ארוחת צהריים מאוד מאוחרת. ה'דיינר' אינו טיפוסי למה שרואים בטלוויזיה ולכאלה שנתקלנו בהם במקומות אחרים. מדובר ב: Prospect Cafe & Trophy Room. הקירות עשויים או מחופים עץ, ישנן מזכרות ציד שונות (לשמחתנו לא הרבה ראשים) והמקומיים יוצאים ונכנסים כשנראה שכולם מכירים את כולם. המקום כל כך קטן וכפרי שאין להם אתר אינטרנט. 🙂
נטע אכלה אומלט גבינה וירקות ונהנתה והתרעננו עם משקאות קלים. השארנו טיפ נדיב בשל היות המקום ידידותי כל כך והעזרה שניתנה לנו קודם.
יצאנו והחלנו לנסוע לכיוון Grants Pass, יש לנו הזמנה למוטל ליום הבא ואנו מתכווננות להגיע לאותו מקום פשוט בהקדמה של יום.