21.6.2009 – היום החמישי – Yreka, McCloud Falls והתקדמות לכיוון Crater Lake

היום נפתח בקימה רגועה יחסית בבסט-ווסטרן ב-Yreka.

אכלנו ארוחת בוקר במלון (מאוד נחמד: קורנפלקסים, שתיה חמה וקרה, יוגורטים וכו') ולאחר אריזה יצאנו ברגל להסתובב בעיר. נטע לא מתה על הרעיון אבל באור יום השד קצת פחות נורא.

לצערי התברר שהפסדנו את חגיגות יום השנה להקמת העיר מה שהיה למעשה מטרת ההגעה שלנו לנקודה זו אתמול בערב. נראה שהזיזו את יום החגיגות ולא התעדכנתי מיד לפני היציאה לארה"ב. החגיגות אמורות היו לכלול שיחזור של ימי הבהלה לזהב כולל לבוש וקרבות אקדחים. 🙁

לא נורא, העיר עדיין נחשבת לפנינה של ארכיטקטורה מהתקופה הויקטוריאנית ובגלל שהיא כל-כך קטנה אפשר בכיף לסייר ולהתרשם ברגל. סיכמנו על סיבוב של שעה, שעה וחצי ואז יציאה לכיוון Mount Shasta כדי לקרב את אריאל, ליאת, עדי ונדב קצת דרומה לכיוון הבית ולאפשר לכולנו עוד זמן בילוי משותף בטבע.

העיירה, באמת מאוד נחמדה אך ניכר שזו עיירה קטנה ולא מתויירת – הסתובבנו ביום ראשון בבוקר בשעה 10:00 והרחובות היו שוממים לחלוטין.

הנה מקבץ תמונות המשקף, בעיניי, את העיירה.

20090621_usa2009_0192
20090621_usa2009_019420090621_usa2009_0195
20090621_usa2009_0197
20090621_usa2009_0202
20090621_usa2009_0210
20090621_usa2009_0211
20090621_usa2009_0213
ותמונה בשביל סבא חובב הרכבים הישנים:20090621_usa2009_0207

לאחר סיום הסיור בעיירה עלינו למכוניות ושמנו פעמינו ל-Mount Shasta למשרד מידע לבדוק מה ניתן לעשות במספר השעות שנותרו לנו עד שליאת, אריאל, עדי ונדב צריכים להתחיל את דרכם חזרה לפאלו-אלטו לקראת השבוע החדש.

במאונט שסטה הסתובבנו מעט בעיר בעוד שאריאל הלך למשרד המידע ואז הצטיידנו בשתייה חמה (שוקו על בסיס מים בלבד, יאק!) ויצאנו לכיוון McCloud Falls.

מכיוון שהתכנון המקורי ליום הקודם כלל מעבר אפשרי ב-MacArthur-Burney Falls חשבתי שאולי נגיע לשם אבל זה היה מאריך את הדרך בכ-40 דקות לכל כיוון – זמן שלא עמד לרשותנו.

הגענו למפלים והנה מספר תמונות:

20090622_usa2009_0097
20090622_usa2009_0101
20090622_usa2009_0102
התיישבנו ונהנו מבראנץ':
20090622_usa2009_0111

המקום מלא במטיילים ודייגים הממשיכים מנקודה זו, הנקודה הכי נמוכה של המפלים למעלה שם ככל הנראה הדגה מרשימה יותר.

לאחר כמה זמן בו התרשמנו מהמפלים ומהטבע התחלנו את תהליך הפרידה שכלל העברה של ציוד בין מכוניות, חלוקה מחדש של האוכל (שימורים, לחם ופירות) ותרומת בגדים לנטע הקפואה מאריאל (מעיל שנראה בתמונות) ומליאת (מכנסיים שיראו בהמשך).

הפרידה הייתה לא קלה – מפה זה רק שתינו ונראה היה שעננות קלה מתחילה לכסות את השמש. 🙂

מכיוון שהיום תוכנן בתחילה ל-Yreka וראינו רק את המפלים התחתונים ביותר (ממש צמודים למגרש החניה) החלטנו, נטע ואני, להמשיך וללכת לאורך הנחל לעבר המפלים הגבוהים יותר.

מדובר בהליכה מוצלת במדרון מאוד מדורג עם ליווי תמידי של זרם המים. חיות אין כל כך בגלל ריבוי האנשים, אולם נראה לשפרפרים לא איכפת שחולקים איתם את השביל.

20090622_usa2009_0117

לאחר כחצי שעת הליכה איטית ורגועה הגענו למפלים הבינוניים:
נטע על רקע המפלים
20090622_usa2009_0119

בנקודה זו כבר נפגשנו עם הרבה מטיילים אחרים והתחרות על עמדת הדיגמון הייתה קשה. 🙂

נטע התחילה להרגיש ברע והחלטנו לוותר על המשך ההליכה לכיוון המפלים העליונים ולחזור במקום זאת למכונית.

לאחר התאוששות קלה במכונית החלטנו לשים פעמנו צפונה לכיוון Yreka לשם קניות בוולמארט שראינו מוקדם יותר מהכביש הראשי. למעשה לערב זה אין לנו לינה מוזמנת (ראו פוסט לגבי ה-20.6.2009 לשם הבהרה) וחשבנו שבמקרה הרע ביותר נחזור לבסט-ווסטרן במקום ונישן שם לילה נוסף.

במהלך הדרך ל-Yreka והקניות בוולמארט נטע המשיכה להרגיש לא כל-כך טוב וסירבה להיכנס לעיר ולישון בקרבתה. זה הגיע לכך שנטע נשברה והתחילה לבכות – מאוד לא טיפוסי לנטע שלנו.

ניסיתי להרגיע את נטע והבטחתי שלא נישן בעיירה 'ששמה לא יוזכר'. יצאנו במהירות האפשרית מוולמארט (בין השאר לנטע היה מאוד קר) ונכנסו לאוטו בדרך ל-anywhere but here.

נטע נרדמה די מהר באוטו ואני, מן הסתם המשכתי לנהוג. מכיוון שהתכנון היה לצאת מחר לכיוון Crater Lake החלטתי לקצר טווחים ובהתייעצות עם המפות (יש לנו את ה-GPS של אריאל וליאת אבל הוא בתיק ולא למדתי עדיין להשתמש בו) החלטתי ליסוע לכיוון Medford ומשם לקחת את כביש 62 הנקרא גם Crater Lake Hwy. המסלול הוא למעשה המסלול שתוכנן לנו למחר כך שקיצור הטווחים אמור להיות משמעותי.

הנסיעה על Hwy 5 עברה ללא אירועים מיוחדים. הכניסה לאורגון היתה מאוד יפה וכללה טיפוס גבוה וחציית רכס הרים. הנוף ירוק מכל עבר ומלא עצים ומים.

לאחר הירידה ל- Hwy 62 נתקלנו בתנועה ערה באיזור נמל התעופה של Medford אותו מקיפים בנסיעה בדרך זו. לאחר מכן הנוף משתנה לנוף כפרי ולמרות שיש תנועה ההרגשה היא של עולם נפרד מהאוטוסטרדה הראשית (Hwy5).

נטע התעוררה עוד כשהיינו על הכביש הראשי ועזרה לנווט את תחילת כביש 62 שהיה קצת מלחיץ יותר בגלל התנועה ודלילות שלטי ההכוונה בתוך וליד Medford.

התחלנו לחפש מקום לינה ללילה כשהקו המנחה הוא רק לא משהו שיכול להזכיר את 'העיר ששמה לא יוזכר עוד'. 🙂

לקראת השקיעה הגענו לעיירה מאוד נחמדה בשם Shady Cove והפור נפל על Maple Leaf Motel.
המוטל מאוד נחמד. יש מקרר קטן ומצוין בחדר כמו גם מיקרוגל. חדר האמבטיה מאוד נחמד ונקי והבעלים/איש הצוות היה מאוד נחמד.המחיר ללילה (כולל מס) $71.5. כשעשינו את הצ'ק-אין נודע לנו שערב לפני כן עברה על Crater Lake סופת שלגים (blizzard).

החלטנו להתפנק ולמרות שהיו לנו מצרכים, לצאת ולאכול ארוחת ערב. אך דבר ראשון, נטע הייתה חייבת לדבר עם הבית וספציפית עם אמא. בשעה שנטע דיברה עם הבית אני הכנסתי את כל הפקלאות פנימה. לאחר מקלחות והתאוששות החלטנו לצאת ל'עיר'. משכתי מעט מזומן מספומט של Bank of America והמשכנו לכיוון המכבסה המקומית. המכבסה צמודה לדיינר קטן כך שהעמדנו כביסה והלכנו לפנק את עצמנו במילק שייק.

המילקשייק היה נהדר אך הכביסה והייבוש לקחו זמן רב כך שהספקנו לשחק קצת ביליארד (שולחן במכבסה), לקשקש ולהחליט שמכיוון שהתקדמנו כל כך נוכל לקום מאוחר למחרת.

בגמר הכביסה הלכנו לישון בכיף בחדרנו החמוד.