ארה"ב 2011 היום החמישי – 3.10
16/11/2011

התחלנו את הבוקר בחדשות שיש בעיית מים במוטל ולפיכך אין קפה. יצאנו מאוכזבים אך יש לנו סנדוויצ'ים ואוכל כך שמצבנו בסה"כ טוב.

נסענו בהכוונת הג'יפיאסית לסנטה ברברה כשהיעד שלנו הוא המיסיון העתיק בעיר. היום מעט מעונן אך לא גשום ואנו מגיעים בזמן סביר לעיר ואחרי מעט התברברות גם למיסיון. מההתברברות למדנו שאני צריכה להכניס יעדים ל-GPS ואם יש צורך כדאי פשוט לעצור בצד (בחניה מוסדרת) ולהכניס את היעד הבא. מה שכן, אנחנו כבר לא נלחצים ומאוד סבלניים זה לזו ולהיפך.

בדיוק כשהגענו למיסיון הגיע גם אוטובוס עם קבוצת תיירים ככל הנראה גרמנים או אוסטריים ולכן החלטנו לקחת את הזמן ולתת להם להיכנס לפנינו. נראה שייתכן וזו אותה קבוצה שאת האוטובוס שלה ראינו בחניה יום לפני כן ליד 'שוק האיכרים' של לוס אנג'לס. אנחנו משתהים בכניסה ונהנים מהנוף ומהשלווה השוררת במקום.

נכנסו וקנינו כרטיסים – $5 עבורי ו-$4 עבור אבא (אין הנחת AAA). אנחנו נכנסים לסיור במיסיון שמתהדר בהיותו עתיק – כנראה שהכל יחסי. בעוד שהגנים והבניין מאוד מטופחים ומשומרים להפליא לא מדובר במקום שמאוד דיבר אלינו. סיירנו במקום במשך כשלושת רבעי השעה בנחת אבל לא נרשמה ולו קריאת התפעלות אחת, מצד שני ההוצאה אינה גדולה ובכל זאת ראינו משהו שלא קיים בכל עיר בארה"ב. הנה מספר תמונות מהמיסיון:

ביציאה מן המיסיון אבא החליט שחיכינו מספיק ושחייבים לצם את האוטו ואת אבא עם האוטו והנה התמונות:
 

היעד הבא שלנו – העיירה Solvang. הדרך אינה דרך ראשית ויש מספר עיקולים וגבעות אך היא עברה באופן חלק וללא אירועים מיוחדים. הגענו לעיירה ומיד בכניסה יש מגרש חניה מסודר ושירותים. כשיצאנו מהאוטו הבנו שקבוצת האופנוענים בה הבחנו בכניסה לחניה היא קבוצה נוספת של תיירים ושוב מדובר בתיירים מגרמניה או אוסטריה שככל הנראה מתיירים את ארה"ב (או חלק ממנה) על גבי אופנועי ה-BMW שלהם. הלכנו למאפיה הצמודה למגרש החניה להזמין קפה ומשהו מתוק. אני הלכתי לשירותים הממוקמים בחניה מכיוון שלמאפיה אין שירותים ללקוחות. השירותים עצמם היו מהמאכזבים של הטיול – בסה"כ נקיים אך לא מומלצים וממש לא עומדים בסטנדרטים של העיירה המאוד מטופחת הזו. הכיבוד במאפיה, לעומת זאת, היה מצוין – לאטה סביר בהחלט, אני לקחתי עוגיית קינמון גדולה בעוד שאבא לקח מאפה שקדים. שנינו נהנינו מהבחירות שלנו וכל אחד טעם גם מהבחירה השנייה והסכים שהיא מצוינת. המאפיה/בית קפה חמודים מאוד ומאוד מטופחים וכשהגענו היו ממש לא עמוסים כך שיכולנו לבחור את מקום הישיבה שלנו ולהנות מהפסקה שקטה. הנה תמונות מהמאפיה:
 

לאחר הפסקת ההתרעננות יצאנו לסיור בעיירה. היה מאוד חביב אך הרגשתי שאנחנו מפספסים משהו ולכן נכנסנו לעמדת מידע שאוישה ע"י נשים מבוגרות במיוחד שלצערנו לא סיפקו לנו מידע נוסף אך ניסו לכוון אותנו למקומות התיירותיים יותר בעיירה. המשכנו להסתובב עוד כ-20 דקות וחזרנו לאוטו עם עצירת שירותים לפני המשך הדרך. הנה תמונות מהביקור שלנו ב-Solvang:
 

מסולבנג' הכוונה היא לעלות רשמית על כביש 1, הוא כביש החוף הנופי, ולעשות עליו את דרכנו צפונה. בקטע זה אבא נוהג ואני מנווטת ומצלמת אבל הדרך די שוממה ואני עייפה כך שאני מנמנמת בעוד אבא ממשיך לנהוג. אנו מגיעים ל-Pismo Beach אך מחליטים לא לנסות לראות את פרפרי ה-Monarch וגם הדיונות אינן מעניינות אותנו ולכן אנחנו ממשיכים כשהיעד הוא בעצם נקודת הלינה הבאה שלנו – Motel 6 ב-Morro Bay. תמונות מהדרך:
 

אנו ממשיכים בדרך ומגיעים ל-Maddona Inn שם אנו יורדים מהכביש ומחליטים לעצור לארוחת צהריים מעט מאוחרת. המקום נאה ואינו עמוס במיוחד ואנו מזמינים ארוחה קלה. אבא נהנה מאומלט עם ירקות וגבינה ואני נהנית מפרנץ' טוסט.

הארוחה עצמה אינה יוצאת מן הכלל אך על פי המלצת הפורום אנו משתמשים גם בשירותים ובהחלט מדובר בחוויה. הנה תמונות כהסבר:
 

לאחר ארוחת הצהריים אנו ממשיכים בנסיעה ומגיעים מוטל שלנו בשעה די מוקדמת.

אנחנו נחים מעט ואבא עושה טלפון למוכר צמיגים או שניים ואז אנחנו מחליטים ללכת לבקר במרכז התיירותי של מורו-ביי. אנו מנווטים בקלות בעזרת הג'יפיאסית לקו החוף ומסתובבים בנמל של מורו-ביי. המסעדות אינן מושכות אותנו וכל חנויות המזכרות וחנויות מותגי הגלישה יקרות לטעמנו. בפארק קטן הממוקם על הטיילת ראינו שחף חצוף שאכל מצ'פס של מישהי מקומית שבדיוק התעסקה לדקה עם הכלב שלה – הוא המשיך לאכול גם לאחר ש'קלטו' אותו וכשסוף-סוף התעופף הוא הפך את כל קערית הקרטון של הצ'יפס!
מספר תמונות ממצלמתו של אבא:
 

לאחר כשעה וחצי שמנו פעמינו חזרה לכיוון המוטל כשבדרך עצרנו בסופר כדי להשלים קניות ובעיקר כדי לקנות משהו מתוק. בין השאר קנינו גביעים קטנים (מנת הגשה אחת) של בן אנד ג'רי'ס בטעם שוקולדי.

חזרנו למוטל ואני ניסיתי להוריד תמונות מהמצלמה בהצלחה חלקית. החלטנו שהערב הזה יוקדש למנוחה – אבא קרא ואני צפיתי בטלוויזיה ושנינו נהנינו מהגלידה ומארוחת ערב קלה. בשעה מאוחרת יותר התקשרנו הביתה ובסופו של דבר הלכנו לישון.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *